ת"פ 6722-12-10 ואח' מדינת ישראל נ' ושירותים בע"מ ואח'

הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") הורשעה בהכרעת דין מיום 16.6.16 בגדרי ת.פ. 36737-11-10 בביצוע עבירה של אי תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 28(א)(2) לחוק חושפה שנתית, התשי"א-1951 ובעבירה של אי תשלום גמול עבודה בשעות נוספות לפי סעיפים 6 ו-26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, ובגדרי ת.פ. 6722-12-10 הורשעה הנאשמת בעבירה של העסקה בשעות נוספות מעבר למותר לפי סעיפים 6 ו-26(א) לחוק שעות עבודה ומנחה.

ההרשעות בגין אי תשלום פדיון חופשה וגמול עבודה בשעות נוספות התייחסו לחודש העסקה אחד. ההרשעה בהעסקת עובד בשעות נוספות מעבר למותר התייחסה ל-28 שבועות בהם ההעסקה בשעות נוספות הייתה מעל למותר.

המאשימה הגישה טיעונים לעונש. הנאשמת, כדרכה בהליך זה, לא הגישה טיעונים לעונש.

הקנס המכסימלי לכל העבירות בהן הורשעה הנאשמת הוא בסך 14,600 ₪.

הנאשמת מבקשת לגזור קנס בין 80% ל-100% מהקנס המכסימלי.

לעניין העבירה לפי סעיף 28 לחוק חופשה שנתית: בית הדין סבור שמתחם העונש ההולם בשים לב לערך המוגן, מידת הפגיעה בו (מדובר באי תשלום פדיון של 1.98 ימי חופשה) במדיניות הענישה ונסיבות העבירה הינו בין 10%-30% מהקנס, ובהתחשב בכך שהנאשמת היא חברה בפירוק גוזר בית הדין קנס לפי הרף התחתון במתחם בסך 1,460 ₪.

לעניין העבירה של אי תשלום גמול עבודה בשעות נוספות, מתחם הענישה ההולם בהתחשב בכך שמדובר במקרה אחד שהוכח הינו בין 20% ל-50% ובית הדין גוזר קנס בשיעור 25% מהקנס המכסימלי בסך 3,650 ₪.

לעניין העבירה של העסקה בשעות נוספות מעבר למותר, המתחם ההולם הוא בין 50% ל-90%, ובשים לכך שמדובר בהפרה נמשכת של החוק על פני תקופה ארוכה, מחליט בית הדין לגזור קנס בשיעור 90% מהקנס המכסימלי, בסך 13,140 ₪.