ת"פ 66837-07-23 מדינת ישראל נ' גבר

אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ולו מחמת הספק.

הנאשם הואשם בכך שבהזדמנויות רבות השליך פסולת בניין לאתר שלא נקבע לכך בדין ובכך עבר עבירות של השלכת פסולת ברשות הרבים וגרימת מטרד לציבור.

בתשובת הסנגור לאישומים ביום 26.10.25 נטענו טענות רבות מפי סנגורו של הנאשם, ובהן כפירת הנאשם בכך שהאתר המדובר איננו חוקי, והתיק נקבע לשמיעת ההוכחות. בהמשך להסכמות הצדדים הוגש בהסכמה תיק מוצגים, הסנגור וויתר על חקירת מרבית עדי התביעה ובישיבת ההוכחות אמורים היו להעיד, מטעם המאשימה, העד הממונה על החקירה ועד תביעה נוסף שהוא מעסיקו של הנאשם.

השתלשלות ישיבת ההוכחות

במהלך ישיבת ההוכחות החל להעיד כמתוכנן הממונה על החקירה. העד העיד בעדות ראשית, והוגש באמצעותו ת/28 שהוא תצ"א ועליו כיתוב. באמצעות ת/28 המאשימה ביקשה להוכיח כי קיים "אתר פסולת לא חוקי" ואתר זה ממוקם בסמוך ל"מעבר קלנדיה". מהו מיקומו של אתר זה איננו יכולים לדעת בהסתמך על ת/28 משום שבתצ"א בת/28 אין כל נ.צ, לא של מעבר קלנדיה ולא של האתר אשר על פי הרשום על גבי התצ"א הינו "אתר פסולת לא חוקי". כל שניתן ללמוד מת/28 הוא העובדה כי במסמך זה ישנו כיתוב שנשתל על התצ"א "אתר פסולת לא חוקי" ובמרחק מסוים ישנו כיתוב נוסף "מעבר קלנדיה" אשר אף הוא נשתל על התצ"א. עד התביעה שבאמצעותו הוגשה התצ"א נשאל האם הוא יכול לקשור בין התצ"א לבין האתר שנרשם בכתב האישום כאתר בו השליך הנאשם את הפסולת והעד מסר מפורשות "אני לא יודע איך אני יכול לקשור את זה"(עמ' 8 ש' 2). בשלב זה הסנגור מסר בדיון כי לא הוכח קיומו של אתר פסולת בלתי חוקי (שם ש' 3-9). ב"כ המאשימה השיבה והפנתה את בית המשפט לדו"ח הפעולה ת/10 שהוגש בהסכמה ובו מצוין נ.צ ספציפי - 711379-3527066 כמקום בו הנאשם השליך את הפסולת. בשלב זה בית המשפט פנה למאשימה ואמר כי באמצעות ת/10 הוכח אמנם מהו האתר בו הנאשם השליך את הפסולת ואולם היכן ההוכחה כי האתר אינו חוקי ? (עמ' 9 ש' 1-3) וב"כ המאשימה משיבה "... יש רשימה של אתרים חוקיים. אמנם, אני אגיד לאדוני בצורה מאוד כנה, אמנם הרשימה הזאת היא לא נמצאת בתיק החקירה, אבל יש רשימה של אתרים חוקיים, הנאשם מודע אליה... אנחנו נוכיח את זה בפרשת ההגנה" (שם ש' 4-8). בית המשפט חזר ושאל את המאשימה "... יש ראיה שהמקום הזה הוא בלתי חוקי ?" והמאשימה הפנתה את בית המשפט לת/17 - מסמך ממנו עולה כי בסמוך למחסום קלנדיה מצוי אתר פיראטי ובו אסורה השלכת פסולת. בת/17 צוין מיקום נ.צ 222090/640933. בשלב זה בית המשפט שם ליבו לכך שאין התאמה בין נקודות הציון שהרי הנאשם השליך הפסולת באתר שמיקומו נ.צ 711379-3527066 (ת/10) ואילו ת/17 מתאר אתר בלתי חוקי בנ.צ 222090/640933. תשובת המאשימה הייתה " בת/17... זה הנ"צ של מחסום קלנדיה עצמו, ואז מסבירים פה שאתר הפסולת הוא סמוך למחסום קלנדיה. בתצ"א שהגשנו באמצעות העד אנחנו רואים את המרחק בין מחסום קלנדיה לבין האתר". בהמשך לכך המאשימה הפנתה את בית המשפט גם לת/18 שהינו חוות דעת סביבתית המתייחסת לאתר הלא חוקי קלנדיה אשר אף בו צוין נ.צ 222090/640933. בית המשפט העלה את תמיהותיו באשר לתשובת המאשימה (עמ' 10) ואולם המאשימה עמדה על דעתה ועל טענותיה שהינן כדלקמן: ת/17 ו- ת/18 מלמדים על קיומו של אתר בלתי חוקי בסמוך למחסום קלנדיה, אין בת/17 ות/18 נ.צ של האתר הבלתי חוקי והנ.צ הרשום בהם הינו של מחסום קלנדיה הסמוך לאתר. כך פתרה המאשימה את הסתירה לכאורה בין הנ.צ הרשום בת/10 והנ.צ הרשום בת/17 ות/18 בטענתה כי המדובר במקומות שונים. אם כך הדבר ות/17 ות/18 אינם מציינים את מיקום האתר הלא חוקי מניין הראיה כי הנאשם השליך הפסולת באתר לא חוקי ? לשם כך נעזרה המאשימה בטיעון הבא: אמנם מת/17 ות/18 איננו יכולים לדעת על מיקומו של האתר הלא חוקי אבל ממסמכים אלו ניתן לקבוע כי קיים אתר שכזה וכי הוא בסמוך למחסום קלנדיה. מנתון זה בשילוב עם התצ"א ת/28 ניתן ללמוד כי "יש פה נקודות, אמנם לא נקודות ציון לפי מספרים אבל יש פה בתצלום האווירי גם חיצים שמראים בדיוק איפה נמצא כל דבר..." לאחר דין ודברים נוסף בין המאשימה לסנגור ולאחר שאלות נוספות של בית המשפט, התובעת חזרה בהחלטיות על עמדתה כי גם בת/18 אין נ.צ של האתר הבלתי חוקי אלא נ.צ של המחסום בלבד (עמ' 12). הסנגור שהגיע למסקנה כי תיק התביעה קרס (עמ' 13 ש' 12) ביקש בתחילה לטעון כי אין להשיב לאשמה (עמ' 13) ולאחר מכן משהסתיימה חקירת העד, הסנגור הודיע כי לא יבקש לחקור את העד הנוסף, הודיע כי הנאשם לא יעיד, חזר שוב על בקשתו כי אין להשיב לאשמה ואולם מיד תיקן את טענתו ומסר כי משהודיע כי הנאשם מוותר על העדתו "המסגרת הנכונה של הטענה היא סיכומים, לא נו קייס, שיהיה ברור אני מדייק, לא רוצה בלהט הרגע לטעות... " (עמ' 15). המאשימה סיכמה (עמ' 15 ש' 20 – עמ' 17) ולאחריה הסנגור סיכם (עמ' 18-19). המאשימה בסיכומיה חזרה על האופן בו הוכחה לטעמה העבירה וחזרה והדגישה כי הנ.צ הרשום בת/17 ות/18 אינו הנ.צ של האתר אלא של מחסום קלנדיה ואנו יכולים לדעת כי הנאשם השליך הפסולת באתר לא חוקי מהשילוב של ת/17, ת/18 והתצ"א (ת/28). המאשימה ציינה בסיכומיה נתונים נוספים מהם ניתן ללמוד כי הנאשם ידע שהוא משליך הפסולת באתר לא חוקי. לאחר סיום סיכומי המאשימה הסנגור סיכם והתיק נקבע למתן הכרעת דין. למחרת הדיון ולאחר שהסנגור סיכם את טענותיו הגישה המאשימה בקשה לתיקון הסיכומים וציינה כי נתגלה על ידי המאשימה צורך לתקן את סיכומיה ולהשלים טענותיה וזאת לנוכח טעות של ב"כ המאשימה בטיעוניה בדיון. המאשימה הוסיפה ואמרה כי התיקון לא יפגע בזכויותיו של הנאשם ולא יפתיעו אותו. הסנגור הגיש את התנגדותו ובית המשפט קבע לתזכורת צדדים טרם מתן הכרעת הדין. בישיבת התזכורת המאשימה חזרה על בקשתה הסנגור הגיב והתיק נקבע למתן הכרעת דין.

דיון והכרעה

אין חולק כי לשם קביעה כי הנאשם השליך פסולת בניין במקום אשר אינו מיועד לכך יש להוכיח מעבר לכל ספק סביר מהו המקום בו הנאשם השליך את הפסולת ויש להוכיח כי מקום זה איננו אתר המיועד כדין להשלכת פסולת. המאשימה אשר כמובן ערה לכל זאת מציינת במדויק בכתב האישום כי הנאשם השליך את הפסולת בנ.צ 711379/3527066. המאשימה אף הוכיחה כי זהו המקום בו הנאשם השליך את הפסולת באמצעות דו"ח הפעולה ת/10 שם צוין כי המקום בו הנאשם השליך את הפסולת הינו הנ.צ הרשום בכתב האישום. מכאן יש לקבוע כי המאשימה הוכיחה כי המקום בו הנאשם השליך את הפסולת הינו נ.צ 711379/3527066 . השלב הבא הנדרש לשם הוכחת אשמת הנאשם הינו קביעה למעלה מכל ספק סביר כי אתר הממוקם בנ.צ 711379/3527066 הינו אתר שלא נקבע בדין כאתר המיועד להשלכת פסולת. למותר לציין כי רכיב זה טעון הוכחה על ידי המאשימה. דרך המלך בהוכחת האמור הינה הגשת רשימת האתרים המיועדים על פי דין להשלכת פסולת, ואף המאשימה התייחסה לכך (עמ' 9), ובאמצעות רשימה זו ניתן היה להיווכח האם המקום בו הנאשם השליך את הפסולת נימנה עם אתרים אלו. המאשימה לא עשתה כן וביקשה להוכיח את טענתה באמצעות ראיות אחרות.

המסקנות אשר ניתן להסיק מהכתוב בת/17 ות/18