ת"פ 64204-12-14 מדינת ישראל נ' ציגלר

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של תקיפה סתם - לפי סעיף 379, ושתי עבירות איומים - לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2. כמפורט בכתב האישום המתוקן בתיק דנא, בתאריך 24.08.14, הזמין מר ט.מ. מדריך בעמותה העוסקת בארגון פעילויות לאנשים בעלי מוגבלות שכלית(להלן: "המתלונן"), מונית להסעת שלושה חוסים מהמעון בו שוהים למטרת פעילות בקניון "שרונים" בהוד השרון. הנאשם, המשמש כנהג מונית, הגיע למקום. בנסיבות אלו, העמיס הנאשם את כסא הגלגלים של אחד החוסים לתא המטען תוך שהוא אומר למתלונן "איכס, איזה טינופת". בהמשך הנסיעה, פנה למתלונן ואמר לו כי ריחם של החוסים מגעיל אותו והוא לא מעוניין להסיעם. המתלונן השיב לו שהוא מתנהג בצורה מגעילה ולא מקבל את השונה. משהגיעו לקניון, והמתלונן ביקש את פרטיו, איים עליו הנאשם וגידפו. המתלונן ניסה לצלם את הנאשם אך הנאשם, בתגובה, אחז בחוזקה בחולצתו ומנע ממנו לצלם, בעוד המתלונן מנסה להשתחרר מאחיזתו. בו בעת, הוציא הנאשם אקדח והרימו כך שהמתלונן הבחין בו ואז צעק לעברו "אני אהרוג את כולכם במונית המזוהמת הזו", והשיב האקדח למכנסיו. משהבחינו מאבטחים בהתנהלותו, רצו לעבר המונית ותפסו בנאשם.

    

3. הצדדים הסכימו, כי הנאשם יופנה לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר, כשעתירת המאשימה להטיל על הנאשם מאסר, לצד ענישה מוסכמת של מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

   תסקיר שירות מבחן

4. מהתסקיר עולה, שמדובר בנאשם בן 71, העובד שנים רבות כנהג מונית. הנאשם מנהל אורח חיים תקין, נשוי ואב לשלושה ילדים בוגרים. הנאשם נטול עבר פלילי. באשר לעבירות המיוחסות לו, מאשר כי הגיב באופן תוקפני, אך מסביר את האיום באמצעות האקדח, על רקע תחושת כעס כלפי המתלונן. הנאשם הדגיש, כי ברגיל, מתייחס לאנשים בעלי מוגבלות בכבוד ומסייע להם ככל שניתן. עוד הביע חרטה על התנהלותו האלימה, החריגה לאורח חייו.

    

5. שירות המבחן התרשם מאדם נורמטיבי, בעל דפוסי חשיבה נוקשים אשר במצבי קונפליקט מתקשה לגלות מודעות כלפי סביבתו, ונוטה להגיב בתוקפנות. עוד מעריך כי נשקף מהנאשם סיכון נמוך להישנות עבירות אלימות. על כן בא שירות המבחן בהמלצה, להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 200 שעות לצד ענישה צופה פני עתיד ופיצוי למתלונן. שירות המבחן לא מצא להמליץ על ביטול הרשעתו.

    

   טיעוני הצדדים

6. ב"כ המאשימה, עו"ד רווה, עמד על חומרת מעשיו של הנאשם, והדגיש כי מדובר בהתנהגות אלימה ובריונית שאינה מקובלת במחוזותינו וכי הענישה הראויה בגינה, הינה מאסר בפועל לתקופה ממושכת. ב"כ המאשימה אינו מתעלם מנסיבותיו של הנאשם, גילו, עברו הנקי והמלצת שירות המבחן, אך מבקש לדוחקם לאחור נוכח חומרת המעשים. עוד הפנה לעוגמת הנפש הרבה שנגרמה למתלונן ולחוסים, ועל כן עותר לטווח ענישה הנע בין 6-12 חודשי מאסר, ולמיקום עונשו של הנאשם במרכזו לצד ענישה נלווית שהוסכמה בין הצדדים.