חצי שנת מאסר בפועל לתושבת נצרת שהתחזתה למפגעת בתחנה המרכזית בעפולה - הורשעה בהסדר בהחזקת סכין ובאיומים

מבוא

1. נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של החזקת סכין ואיומים.

עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת, אשר סובלת מבעיות נפשיות, ניסתה מספר פעמים בעבר להתאבד, ובין היתר, על רקע מערכת יחסים רומנטית שהסתיימה החליטה לנסות לעשות זאת שוב.

לשם כך, בתאריך 9.10.15, ובהכירה את המצב הבטחוני, הגיעה הנאשמת לתחנה המרכזית בעפולה, שלפה סכין שלהבה באורך כ-19 ס"מ, בה הצטיידה מראש, הניפה אותה באופן מאיים וצעקה לחיילים שעמדו מולה: "אתם טרוריסטים". כל זאת עשתה הנאשמת על מנת לגרום לחיילים לירות בה למוות.

מעשיה של הנאשמת גרמו לאנשים מסביבה לחשוב כי היא עומדת לבצע פיגוע דקירה והם נסו לכל עבר. חיילים ואנשי בטחון אשר האמינו כי הנאשמת היא מחבלת, צעקו אליה והורו לה לשמוט את הסכין, ומשלא עשתה כן, ירו לעברה ופגעו בה באזור אגן הירכיים.

2. בתאריך 24.12.15 הודתה הנאשמת בעובדות כתב האישום, שתוקן טכנית עובר להודאתה. ההגנה בקשה שלא להרשיע את הנאשמת ולהזמין תסקיר מטעם שירות המבחן, התביעה עמדה על הרשעתה של הנאשמת, והסכימה להזמנת התסקיר, שלא יתייחס לשאלת ההרשעה ושלא יחייב את התביעה.

3. לאחר ששמעתי טיעון ראשוני בענין ההרשעה, הרשעתי את הנאשמת בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום, והוריתי על קבלת תסקיר, שלאורו ולאחר שמיעת הטיעונים לעונש, תשקל שאלת ההרשעה בשנית.

תסקיר שירות המבחן

4. תסקיר שירות המבחן הוא רחב ומעמיק, ענייני ומקצועי. התסקיר מתאר את קורותיה של הנאשמת על העליות והמורדות התלולים שידעה. מדובר בצעירה בת 29 שנים, גרושה ואם לילדה בת 10 שנים. השתיים מתגוררות בבית הורי הנאשמת, אשר מסייעים בגידולה של הילדה. הנאשמת התארסה לאחרונה לגבר בן 38 שנים גרוש ללא ילדים.

בניתוח מאפייניה של הנאשמת בולטים שני מוקדים שהפער ביניהם הוא קיצוני; מחד גיסא הנאשמת ניחנה ביכולות קוגניטיביות גבוהות, היא סיימה את לימודיה בתיכון בהצטיינות, השלימה תואר ראשון בטכניון בלימודי מדעים מדויקים וביולוגיה ומתעתדת להמשיך את לימודיה לתואר שני מדעי. מאידך גיסא, מצבה הרגשי הוא שברירי במיוחד, היא סובלת מהפרעת אישיות גבולית קשה, ולמרות שגדלה במשפחה חמה ותומכת, משברים במערכת היחסים הזוגית הביאו אותה לבצע מספר ניסיונות אובדניים.

לשירות המבחן הוצג תיעוד רפואי פסיכיאטרי רק מהתקופה שלאחר ביצוע העבירות מושא כתב האישום.

לפני קצינת המבחן נטלה הנאשמת אחריות פורמלית בלבד לעבירת החזקת הסכין ולא נטלה אחריות כלל לעבירת האיומים, התמקדה במחירים שהיא משלמת, התקשתה לגלות אמפתיה כלפי מעורבים באירוע והביעה תרעומת על כך שנורתה.

להערכת שירות המבחן הסיכון להשנות מעורבות בעבירות הוא בינוני, והליך טיפולי רגשי קבוע עשוי להוות גורם מפחית סיכון.

בשקלול כלל האינטרסים הרלוונטיים המליץ שירות המבחן שלא לבטל את הרשעתה של הנאשמת.