מדינת ישראל נ' מאיר אזרן

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום (מתוקן) על אי מסירת תלוש שכר עד ליום הקובע – עבירה לפי סעיפים 24(א) ו- 25ב(א)(1) לחוק הגנת השכר, התשי"ח 1958.

2.בהכרעת הדין מיום 20.4.2017 הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ללא ניהול הוכחות.

3.הצדדים הגיעו להסדר טיעון סגור ומבקשים מבית הדין לאשרו.

4.טענות ב"כ המאשימה לעונש – 

א.לנאשם אין הרשעות קודמות בבית דין זה.

ב.הקנס המירבי על כל יחידת עבירה הינו 14,400 ₪. מחד, מדובר ב-27 תלושי שכר שלא נמסרו ומאידך, המדובר ברצף של תלושים סמוכים זה לזה כך שבמידה מסוימת גם אם לא מדובר במעשה עבירה אחד, עדיין ניתן לשקול את העניין ולקבוע לגביו עונש כולל.

ג.הנאשם חסך בזמן שיפוטי יקר.

ד.הצדדים הגיעו להסדר לפיו יושת על הנאשם קנס בסך 40,000 ₪.

ה.בהתחשב בקנס המקסימלי שקבוע לעבירה, ההסדר הוא מאוזן וסביר.

ו.מוסכם לחלוקת הקנס ל-36 תשלומים וזאת לאור מצבו הכלכלי של הנאשם כפי שהוצג לפני המאשימה על ידי ב"כ הנאשם.

ז.מבוקש שהנאשם יחתום על התחייבות לא לעבור עבירה על החוק במשך 3 שנים ממועד גזר הדין שאם לא כן יושת עליו הקנס המקסימלי בשיעור 14,400 ₪.

5.ב"כ הנאשם ביקש לאשר את הסדר הטיעון מהטעמים שפירט ב"כ המאשימה והוסיף –