ת"פ 6070-09-19 מדינת ישראל נ' פלוני

אני מודיעה כי הנאשם זכאי.

כפי שיפורט, המאשימה כשלה מלהוכיח את אשמתו של הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

1.נגד הנאשם שלפניי הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה סתם, בהתאם לסעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2.בכתב האישום הלקוני והתמציתי שהוגש נגד הנאשם, נטען כי במועד הרלוונטי היה הנאשם מורה בבית הספר היסודי xxx (להלן: "בית הספר"). נטען, כי ביום 24.3.19, בשעה 11:00 או בסמוך לכך, בבית הספר, ניגשה הקטינה ר.ס. (להלן: "המתלוננת") לנאשם בבקשה כי יצרף אותה להצגה בבית הספר. באותן נסיבות, נטען, סטר הנאשם לקטינה ר.ס. בפניה.

3.הנאשם כפר במיוחס לו. כפי שעוד יובהר ויפורט, הנאשם הכחיש מכל וכל כי סטר למתלוננת, ומעבר לכך, טען במהלך משפטו כי הסיטואציה שתוארה בכתב האישום לא התרחשה כלל, וכי המתלוננת כלל לא ניגשה אליו, ולא ביקשה ממנו כל בקשה שיצרף אותה להצגה, או כל בקשה דומה אחרת (ראה לדוגמא דבריו בעדותו בעמ' 43 ש' 13).

4.במסגרת פרשת התביעה העידו מספר עדים, בראשם הילדה המתלוננת ר', וכן ילדה נוספת, א׳, שלמדה באותה כיתה במועד האירוע המתואר בכתב האישום. בנוסף העידו אביה של המתלוננת מר ע׳, מנהל בית הספר מר א׳, המחנך של המתלוננת, וחוקרת המשטרה. במסגרת פרשת ההגנה העידו הנאשם עצמו, וכן הקטינה ש׳, תלמידה בבית הספר.

5.אין מחלוקת על כך שהנאשם שימש בבית הספר כמורה לשפה הערבית, וכי המתלוננת, שהייתה ביום האירוע בכיתה ד', למדה אצל הנאשם בכיתת העשרה לתלמידים מצטיינים, במסגרת תכנית "אמירים". הנאשם פירט (עמ' 40 ש' 7), ודבריו אינם במחלוקת, כי קבוצת ההעשרה שאותה לימד נבנתה מתלמידים מצטיינים ממספר כיתות ד', שקובצו יחד במסגרת תכנית המצוינות, שאותה הוביל הנאשם.

6.שתי עדות תביעה בלבד העידו עדות ישירה לגבי האירוע, ושתיים אלה הן המתלוננת, וחברתה א׳. שתי הילדות נכחו, ועל כך אין מחלוקת, בשיעור שאותו העביר הנאשם ביום האירוע באותה כיתת מצוינות. עדי התביעה האחרים שהעידו לא נכחו באירוע, ועדותם נוגעה, מטבע הדברים, לנסיבות לוואי שונות, ולא לאירוע גופו.

7. המתלוננת, שבעת האירוע הייתה ילדה בכיתה ד', ובעת עדותה בבית המשפט הייתה בת 11, העידה בשפה הערבית בסיועו של מתורגמן. המתלוננת העידה שהנאשם לימד אותה במסגרת תכנית "אמירים" למצטיינים, וכי ביום האירוע תלמידים אחרים הציגו בכיתה הצגה, והנאשם צפה בהם מציגים. לטענת המתלוננת, ניגשו היא וחברתה א׳ (בשגגה הוקלד xxx) לנאשם להגיד לו שגם הן צריכות לעשות הצגה, והנאשם בתגובה סטר לה על פניה (עמ' 23 ש' 10).

המתלוננת העידה כי "כאב לה קצת". לשאלת התובעת מדוע סטר לה הנאשם ענתה המתלוננת כי איננה יודעת. המתלוננת מסרה כי היא וא׳ ניגשו לנאשם יחד (עמ' 24 ש' 28), וכי תלמידי הכיתה האחרים, שאת מספרם המדויק לא ידעה, אך שיערה כי הוא כ - 30 תלמידים (שם, ש' 25) ראו שהשתיים קמו וניגשו למורה (ש' 33). במקום אחר מסרה המתלוננת כי היא משערת שחלק מהתלמידים ראו זאת (עמ' 26 ש' 16).