ת"פ 60520-11-14 מדינת ישראל נ' אבו חמרה

פתח דבר

1.גב' שרונה אבו חמרה (להלן: "הנאשמת") הואשמה בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סע' 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973.

עובדות מוסכמות ויריעת המחלוקת

2.העובדות המפורטות בכתב האישום, למעשה, אינן במחלוקת:

ביום 23.11.14 בשעה 18:30 מצאו אנשי משטרה, בחיפוש שנערך בדירתה של הנאשמת על-פי צו חיפוש שהוצא כחוק, בחדרון הצמוד לחדר שינה של הנאשמת בתוך קופסה של מסיכת אב"כ, סם מסוכן מסוג קוקאין מחולק לשקיות בתוך שקית ניילון שקופה, כמות של 52.41 גרם נטו, ובאריזת פלסטיק בתוך גרב בצבע לבן, כמות של 44.21 גרם נטו.

השאלה היחידה הנתונה במחלוקת בין הצדדים היא מודעותה של הנאשמת להימצאות הסמים בביתה.

תמצית עדויות וראיות

3.רס"ר דניאל בכר הוא בלש במחלק בילוש איילון, אשר השתתף בחיפוש שנערך בביתה של הנאשמת. עד זה רשם דו"ח פעולה על פעולתו עובר לתפיסת הסם (ת/1), דברים עליהם חזר בבית-המשפט. רס"ר דניאל בכר תיאר את התנהגותה של הנאשמת לאחר שהוצג בפניה צו החיפוש, הנאשמת החלה להשתולל, להניף ידיים, ומשנמסר לה כי אם לא תחדל יהיה על השוטרים להורות על מעצרה – הגיבה במילים לפיהן אינה מפחדת ומתרגשת מהשוטרים. בהמשך, משהוסברה לה זכותה לקיים החיפוש בביתה בנוכחות עדים נוספים, בחרה להתקשר לדוד בן-יוסף, שהינו בעלה של בתה, אבי נכדיה (להלן: "החתן"), וביקשה ממנו להגיע לדירה. ה"חתן" מיאן לעשות כן מסיבותיו, והחיפוש נערך על-פי הסכמתה בנוכחותה בלבד. בהמשך, רשם רס"ר דניאל בכר כי הנאשמת כינתה את השוטרים נאצים.

לשאלת התובעת המלומדת, עו"ד רחלי חזן פלדמן, ציין רס"ר בכר כי הנאשמת התנהגה כמי שנתונה בלחץ (עמ' 4 למטה).

4.רס"ל אליק בריצ'קה הוא בלש במחלק בילוש איילון, אשר מצא את הסמים בדירתה של הנאשמת. העד העיד על דו"ח פעולה שרשם לאחר האירוע (ת/3), בו תיאר את החיפוש שנערך בדירתה של הנאשמת. על פי האמור ב-ת/3, לאחר מציאת הסם בתוך קופסת אב"כ, שאל העד את הנאשמת: "מה זה?", בתגובה ענתה הנאשמת: "זה שלי ולא שלי", תוך הנהון עם הראש והוסיפה: "זה של החתן שלי דוד, זה שרציתי שיבוא לכאן" (ת/3 למטה).