ת"פ 59951-11-15 מדינת ישראל נ' סאלאיימה(עציר)

ב"כ הנאשם עתר לאמץ החלטה שניתנה על ידי ביום 21.1.16, במסגרת ת"פ 19150-09-15 (להלן: "התיק האחר" או "ההחלטה"). ההחלטה עוסקת ב העברת חומרים שונים על ידי המאשימה, זאת על מנת לבסס טענות הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית על ידי ההגנה.

1.מדובר בכתב אישום המייחס לנאשם עבירות הסתה לאלימות או טרור, בשל פרסומים ברשת ה"פייסבוק". למעשה, כתב האישום במקרה זה, דומה לעבירות שיוחסו במסגרת התיק האחר וכן בנסיבות ביצוען (פרסומי הסתה ברשת ה"פייסבוק").

2.הבקשה, במקרה הנדון, נומקה בתמציתיות על ידי ב"כ הנאשם, תוך הפניה לתיק האחר.

המאשימה הגיבה בכתב, לבקשתה, וציינה בתגובתה כי טענת ההפליה איננה ברורה דיה, וכן כי ב"כ הנאשם לא הרים את הנטל להוכחת טענת אכיפה בררנית. עוד טענה המאשימה, כי בתיק האחר נחקר הנאשם בעבירות ההסתה כנספח לחקירה בגין עבירות אחרות.

דיון והכרעה

3.כפי שנקבע בתיק האחר, התקבלה עמדת המאשימה כי מסגרת הדיון בבקשה זו הינו סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 (ראו סעיף 3 להחלטה).

כאמור לעיל, בתיק הנדון, מדובר בעבירות הדומות לאלה המיוחסות בתיק האחר, ובנסיבות דומות. סוג העבירות ונסיבות ביצוען, מקים את התשתית הראשונית הנדרשת, על מנת לבסס בקשת ב"כ הנאשם לקבלת חומר החקירה (ראו סעיפים 4-5 להחלטה).

אינני מקבל את עמדת המאשימה כי מדובר במקרים שונים לנוכח המניע את תחילת החקירה, שכן החקירה עצמה עוסקת באותן עבירות ובנסיבות דומות. בנוסף, כפי שטענה המאשימה, החקירה במקרים אלה נפתחת לאחר קבלת מידע בדבר ביצוע העבירות. ככל שבתיק האחר נפתחה החקירה אגב חקירה בגין עבירות אחרות, הדבר מקנה משנה תוקף לצורך בקבלת מידע לגבי מדיניות החקירה, אשר הביאה לפתיחה בחקירה במקרה הנדון.

בנוסף, אינני מקבל את עמדת המאשימה, כי לא עלה בידי ב"כ הנאשם להרים את הנטל להוכחת טענת אכיפה בררנית. הבקשה שבפני נועדה לסייע בידי ב"כ הנאשם לבסס טענת הגנה זו, ואיננה מהווה את הטענה עצמה (ראו את דברי כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס, בענין עע"מ 2398/08 מדינת ישראל נ' אליצור סגל, (16.06.11): "אם לא תינתן לנאשם גישה להחלטות, ספק אם יוכל הוא לבסס טענה בדבר אכיפה בררנית").

4.בהתאם לפסיקה אשר פורטה בתיק האחר, בתי המשפט השונים נעתרו לבקשות דומות תוך קביעת נקודות איזון שונות (סעיף 6 להחלטה).