ת"פ 59011-05-13

בפניי בקשתו של הנאשם 2 (להלן – "מר רקנאטי") להורות על ביטול הרשעתו, וזאת לאחר שבישיבת 29.02.16, הורשעו הוא ורעייתו, הנאשמת 1 (להלן – "הגב' רקנאטי"), בביצוע עבירות של העסקת 2 עובדות זרות, ללא היתר, על פי הודאתם. באותה ישיבה ניתן גזר דין כנגד הגב' רקאנטי.

טיעונו המרכזי של הנאשם, בתמצית, הנו כי הותרת הרשעתו על כנה, תפגע בו ובמשלח ידו באופן בלתי מידתי, ביחס לעבירה שבביצועה הורשע. בעניין זה טענה הסניגורית כי מדובר באדם נורמטיבי, שמרבה בפעילות פילנטרופית למען הקהילה; אדם שמעולם לא הורשע בעבירה על חוק עובדים זרים או על חוק כלשהו; אדם שהפנים את חומרת העבירות שביצע, וזאת לאור הודייתו בביצוען בהזדמנות הראשונה והעובדה שבכך גם חסך זמן שיפוטי ולא פגע בזכויותיהן הסוציאליות של העובדות שהעסיק שלא כדין.

עוד טענה כי יש לראות בהסדר הטיעון שהושג עם רעייתו כהסדר שמשקף התייחסות גם לאינטרס הציבורי, וזאת בשל עצם הרשעתה ולאור גובה הקנס שהושת עליה (פי 3 מכפל הקנס המנהלי).

הסניגורית התמקדה בכך שמר רקאנטי עוסק בשני תחומים רווי רגולציה: הוא הבעלים וסגן יו"ר קבוצת הכדורסל מכבי ת"א ובנוסף הוא אחד מבעלים של חברת ש.ש. נפתלי השקעות בע"מ, שדרך חברה נוספת, מחזיקה ב 51% מהבעלות על ערוץ 10. תחומי הספורט והתקשורת, טענה, הנם תחומים המוסדרים בדין ובאמצעות תקנוני התאגדות, ומכילים התייחסות לסוגיית הרשעתם של נושאי משרה ודירקטורים בפלילים.

בתמיכה לטענותיה, הגישה הסניגורית לבית הדין את שני המסמכים הרלוונטיים לעניינו של מר רקאנטי: האחד – תקנון ההתאגדות של ישראל 10 – שידורי הערוץ החדש בע"מ (להלן – "תקנון ערוץ 10"); והשני תקנון חברת החדשות של הערוץ השלישי בע"מ (להלן – "תקנון חדשות 10").

הסניגורית הפנתה לסעיף 20.7 לתקנון ערוץ 10, אשר קובע, בין היתר, כי כהונתו של דירקטור תפקע "אם הורשע בפסק דין בביצוע איזו מבין העבירות לפי חוק העונשין או לפי חוק ניירות ערך, המנויות בחוק או אם יורשע בעבירה המצוינת בסעיף 41(א) לחוק הרשות השניה".

כמו כן הפנתה לסעיפים 77 ו- 78 לתקנון חדשות 10, אשר קובעים, בין היתר, כי לא יהיה כשיר לשמש כדירקטור, "מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון" (ס"ק ה), ובהתאם, כי משרת דירקטור תתפנה בהתקיים האמור בסעיף 77(ה), כאמור לעיל. הסניגורית הטעימה כי סעיפים אלה מאמצים, למעשה, את סעיף 67 (המפנה לסעיף 9(א) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

עוד הטעימה, כי מתקיימים בנאשם 2 התנאים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט הדנה בהימנעות מהרשעה, קרי, הפגיעה בנאשם כתוצאה מההרשעה תהיה חמורה וסוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על הרשעה. בהקשר זה טענה, כי משהגב' רקאנטי הורשעה על פי הודאתה והוטל עליה קנס כספי נכבד, הרי שהתא המשפחתי כבר נושא הן בהרשעה והן בעונש.

עוד הוסיפה כי עסקינן בעבירה מנהלית, אשר דרך המלך לגביה ע"פ בג"צ אפרתי היא הליך מנהלי. לשון אחר, מי שהוכח לגביו כי ביצע את העבירה, יוכל ליהנות מהיעדר כתם של הרשעה פלילית.