מדינת ישראל נ' הררי

כאמור בפתח הכרעת הדין, תיק זה עוסק במקרה טראגי שבו קיפח את חייו מר יצחק קקיאשווילי ז"ל. מר קקיאשווילי היה בן 93 במותו – אדם מתפקד ועצמאי שסיים לערוך קניות בסופרמרקט בשעות אחר הצהריים המאוחרות של 5.11.2020 לאחר שקיעת השמש. כאשר הוא לבוש בגדים כהים, נתמך במקל הליכה, וגורר אחריו עגלת קניות שצבעה כהה, חצה מר קקיאשווילי את הכביש ברחוב המרכבה באזור התעשייה בחולון – דרך עירונית שהיא כביש רחב מאד שבו שלושה נתיבי נסיעה לכל כיוון ובאמצעו אי תנועה בנוי. הכביש מואר באמצעות עמודי תאורה הניצבים בצדו השני של הרחוב. החציה לא הייתה במעבר חציה. מעבר חציה מרומזר נמצא מספר עשרות מטרים מנקודת החציה.

הנאשם, מר יוסף הררי, שהיה באותה עת בן 71, הסיע מעט קודם לכן את בתו ואת נכדתו לאותו סופרמרקט שבו קנה מר קקיאשווילי. היו אלה ימי סגר בשל מגיפת הקורונה, וכיוון שראו שהסופרמרקט עמוס בבני אדם, החליטו הנאשם ובתו לעזוב את המקום על מנת לשמור על בריאותם. מר הררי נהג במכונית כשבתו ונכדתו יושבות בספסל האחורי של המכונית. מר הררי פנה מחניון הסופרמרקט ימינה לתוך רחוב המרכבה. מטרתו של הררי הייתה לפנות בצומת הראשון שמאלה, ולכן פנה פנייה רחבה והשתלב בהדרגה במסלול השמאלי ביותר (שלישי מימין). בדיוק באותה שעה שמר הררי פנה לתוך רחוב המרכבה החל מר קקיאשווילי לחצות את הכביש במרחק של כ-55 מטרים מן היציאה מן החניון אל הכביש - בנקודה שבה נפתח נתיב נסיעה רביעי לצורך פניה שמאלה ונגמרת הגדר שעל אי התנועה.

בהכרעת הדין קבעתי על בסיס ניסויי שדה ראייה שערכה המשטרה שעל אף החשיכה ניתן היה להבחין במר קקיאשווילי מיד לאחר הפנייה לתוך רחוב המרכבה, ומכאן שניתן היה להימנע מלפגוע בו על ידי שמירה על מהירות נסיעה ומסלול נסיעה הולמים. עוד קבעתי שהנאשם לא הבחין במר קקיאשווילי שחצה במשך כ-9 שניות את הכביש מימין לשמאל מנקודת מבטו של הנאשם, אף על פי שמר קקיאשווילי הספיק לחצות את מסלול נסיעת רכבו של הנאשם במלואו, ורכבו של הנאשם פגע באמצעות פינתו השמאלית קדמית בעגלת הקניות שגרר אחריו. פגיעה זו הביאה לנפילתו של מר קקיאשווילי ולמותו כעבור מספר שעות בבית החולים כתוצאה מן החבלות שספג בתאונה. מכך שהפגיעה אירעה רגע לפני שמר קקיאשווילי יצא מאזור הסכנה, הסקתי שגם אם הנאשם היה מבחין במר קקיאשווילי קרוב יותר לנקודת הפגיעה (כלומר, לא מיד עם הפנייה לרחוב המרכבה), התאונה הייתה יכולה להימנע גם באמצעות בלימה חלקית או הסטה של ההגה לימין. העובדה שהנאשם כלל לא הבחין במר קקיאשווילי שחצה את הכביש במסלול נסיעתו מלמדת כי הקשב שלו לא היה נתון במידה מספקת למתרחש לפניו. הסברו של הנאשם שלפיו הקשב שלו היה נתון בעיקרו ל"זיהוי איומים משמאל", כיוון שהתכוון לפנות שמאלה, לא היה משכנע וממילא אינו יכול להצדיק היעדר קשב מינימלי למתרחש מלפנים. יש לציין כי קבעתי שגם אם לא נבחנה השאלה אם ניתן היה לראות את העגלה ממרחק במנותק מדמותו של מר קקיאשווילי, עדיין היה על הנאשם לצפות את האפשרות שמעבר צמוד למר קקיאשווילי יוביל לנפילתו ולמותו.

מר הררי עצר את מכוניתו לאחר התאונה, וביקש מבתו שתחזור הביתה עם נכדתו במונית. הוא עצמו נשאר בשטח במשך 21 דקות (עד 4 דקות לאחר פינוי הולך הרגל), ומסר את מכשיר הטלפון שלו לחובש שהגיע למקום על מנת שיזמין את המשטרה (זו הייתה השיחה ראשונה מן הטלפון של הנאשם אחרי התאונה). לשוטר שהגיע למקום מסר הנאשם את פרטיו האישיים. אין מחלוקת שמר הררי לא אמר לשוטרים בשטח שפגע במר קקיאשווילי או בעגלת הקניות שלו (לדבריו, לא חשב שפגע במנוח או שהביא לנפילתו). כשחזר לביתו, החנה מר הררי ליד ביתו את המכונית הפגועה שבה נהג מבלי לתקנה, דבר שהוביל לזיהויו למחרת התאונה כמי שפגע במר קקיאשווילי.

בהכרעת הדין הרשעתי את הנאשם בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, וזיכיתי אותו מעבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

במעשיו הפר הנאשם את החובה לנהוג בזהירות ולהיות קשוב למתרחש בכביש על מנת למנוע פגיעה במשתמשי הדרך וכדי להבטיח את שלומם. כתוצאה מכך נגרמה הפגיעה בערך של קדושת החיים הנמצא בראש סולם הערכים.