ת"פ 57751-03-14 מדינת ישראל נ' מכול בקלה

כתב האישום

כנטען בכתב האישום אשר בעובדותיו הודתה הנאשמת במסגרתו של הסדר טיעון, החל משנת 2009 שימשה הנאשמת כפקידת קבלה באגף השומה והגבייה של עיריית ירושלים, תוך שהיא מופקדת על גביית תשלומי ארנונה, ועל עדכון פרטי החייבים ברישומי העירייה.

לצורך מילוי תפקידה, ניתנה לנאשמת הרשאה לבצע שינויים במחשבי העירייה בנוגע לזהותם של חייבי הארנונה, בכפוף להגשת אסמכתאות מתאימות על ידי התושבים. מובן, כי שינויים אלו עשויים להשפיע על סוג החיוב ועל היקפו.

במסגרת עבודתה בעירייה, פעלה הנאשמת להפחתה ולהעלמה של חובות ארנונה לתושבים שונים, והכל בסכום מצטבר של 777,268 ₪, תוך שהיא משלשלת לכיסה סך של 125,500 ₪ כמתת עבור פעולות פסולות אלו.

הנאשמת ביצעה פעולות אלו בין חודש יולי בשנת 2009 ועד חודש ינואר בשנת 2011, באופן שהיא משנה את פרטיהם של תושבים ללא כל אסמכתאות אותנטיות, ותוך שהיא יודעת כי מדובר במצג שקרי. הנאשמת עשתה מעשים אלו בעניינם של עשרה תושבים שונים, כאשר היא מקבלת מתת עבור שינויים אלו, ותוך שהיא מבצעת מעשי מרמה כלפי ארבעה מהפונים אליה, באופן שהיא נטלה את המתת תוך שאין בכוונתה לבצע את שהתחייבה כלפיהם.

במקרה אחד, אף הגדילה הנאשמת לעשות, והשתמשה באחד מן התושבים כ"מקדם מכירות" למעשיה החטאים, תוך שהיא אומרת לו כי "אם יש לך אנשים עם אותה הבעיה...תתקשר אלי או תשלח אותם אלי" (אישום שני, סעיף 22).

במקרה אחר, השתמשה הנאשמת במספר תעודת זהות פיקטיבית ("ת.ז. 18"), אך הוזהרה על ידי מנהליה ופסקה מכך, תוך שהיא נוקטת באמצעי רמייה אחרים ובמספרים פיקטיביים שונים שלא עוררו חשד נוסף.

בשל מעשיה אלו, הורשעה הנאשמת בעשר עבירות של לקיחת שוחד, תשע עבירות של הפרת אמונים, וארבע עבירות של קבלת דבר במרמה, והכל על פי סעיפים 290(א), 284 ו-415 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן:"החוק").

יצויין, כי על פי הסדר הטיעון שהוצג על ידי הצדדים, תעתור המאשימה לעונש של שנת מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 100,000 ₪ שדרך תשלומו נתון במחלוקת בין הצדדים.

על פי ההסדר שהוצג, ההגנה תהא חופשית בטיעוניה.

נוסף על כל אלו, הביאו הצדדים לידיעתי כי בהליך משמעתי שהתנהל נגד הנאשמת בבית הדין המשמעתי של עיריית ירושלים, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ככל שהצדדים יגיעו להסדר טיעון בתיק דנן, הרי שהצדדים יעתרו בהסכמה לעונש שיכלול פיטורין ללא תשלום פיצויי פיטורין (תוך תשלום עבור שני חודשי הסתגלות , ולא תתבקש כל פגיעה בזכויותיה של הנאשמת), וכן נזיפה.

טיעוני הצדדים

המאשימה טוענת, כי מדובר בעבירה חמורה ונפוצה שפגיעתה קשה.

המרמה , יש בה כדי לפגוע בחיי המסחר, באמינותם ובקניינו של הזולת, ואילו עבירת השוחד יש כדי לפגוע בתקינות שלטונית ובסדריו הנאותים.