ת"פ 57680-10-15 מדינת ישראל נ' י.

1.הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות הבאות:

א.גידול סם מסוכן, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, (נוסח חדש), התשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים").

ב.החזקת כלים להכנת סם לא לצריכה עצמית, לפי סעיף, 10 רישא לפקודת הסמים.

ג.החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים.

ד.החזקת סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

בהתאם לעובדות כתב האישום בו הורשע, התגורר הנאשם במבנה נטוש (להלן: "המבנה") ביישוב רותם, בסמוך אליו בנה מחסן (להלן: "המחסן"), בו נמצאה ביום 20.10.2015 "מעבדת סמים" מאולתרת,אותה יצר הנאשם לשם גידול סמים (להלן: המעבדה"). במעבדה נמצאו 25 שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 526 גרם וכן 99 שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 29 גרם. בנוסף, נתפסו במקום כלים שונים אשר נועדו ליצור ולגידול סם מסוכן, בהם מאוורר, גוף תאורה, בקבוקי דישון, פילטר משאבת חמצן, מפוח ועוד. בנוסף, החזיק הנאשם במבנה בצנצנות בהן סם מסוג קנבוס במשקל 7 גרם. בנסיבות אלה, החזיק הנאשם בתיקו, בתוך רכבו, בסכין לשם הגנה עצמית.

2.בטרם נשמעו טיעונים לעונש, התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם. בהתאם לאמור בתסקיר, מדובר בנאשם אשר שירת בצבא שרות מלא כלוחם, ומשרת כיום בשרות מילואים פעיל. לאחר שחרורו השתלב הנאשם בעבודות שונות, והתקבלה חוות דעת חיובית ממעסיקו הנוכחי בחקלאות. לאחר שחרורו מהצבא, החל הנאשם להשתמש בסם מסוג קנאביס בנסיבות חברתיות. הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית, ובדיקות שתן שמסר נמצאו נקיות משרידי סם. שרות המבחן התרשם כי אין מדובר בנאשם בעל דפוסים התמכרותיים מושרשים, כאשר ההליך הפלילי מהווה עבורו הרתעה וגורם מציב גבולות. בנסיבות אלה, המליץ שרות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן, של"צ וכן מאסר מותנה.

טיעוני הצדדים

3.המאשימה טענה כי עבירת גידול סמים היא עבירה חמורה אשר המחוקק והפסיקה התייחס אליה בהתאם. הנאשם לא קיבל אחריות על מעשיו, אף לאחר הרשעתו, ולצד זאת יש להתחשב בכך שהנאשם נעדר עבר פלילי. לפיכך, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר למשך 16 חודשים, מאסר מותנה, פסילת רשיון נהיגה בפועל, וכן פסילת רשיון נהיגה על תנאי. בנוסף, עתרה המאשימה להכריז על הנאשם כסוחר סמים ולחלט את רכושו אשר פורט בהודעתה בכתב האישום.

4.ב"כ הנאשם עתר לביטול הרשעתו וכן לאמץ את המלצת שרות המבחן לגבי הטלת של"צ וצו מבחן. לביסוס טיעונו ציין את הרקרע הנורמטיבי של הנאשם, ופירט את המגבלות שהיו על חירותו בעקבות כתב האישום. בנוסף, היפנה לפסיקה שונה התומכת בטיעוניו, ולכך שמדבור בסם המוגדר כ"סם קל". באופן דומה, טען ב"כ הנאשם כי ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעת הנאשם, אף לגבי עבירת החזקת הסכין בה הורשע. אשר לסוגית חילוט הכסף שנתפס, היפנה ב"כ הנאשם לעדותו של אלון בן חיים אשר העיד כי מסר לנאשם את הכסף בתמורה לעבודתו.

הנאשם בעצמו פירט את המגבלות שחלו לגבי חירותו, לאורך זמן רב. עוד הביע הנאשם צער על החזקת הסכין, חרטה על השימוש בסמים, והצהיר כי לא שב על כך מאז מעצרו.

מתחם הענישה ואי הרשעה