ת"פ 57429-11-14 מדינת ישראל נ' יוסף ואח'

בקשה לזיכוי הנאשמים מחמת שאין להשיב לאשמה

1.כתב האישום מייחס לנאשמים – חברה לעבודות בניה ומנהל העבודה באתר הבניה שלה - עבירה של גרימת חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין תשל"ז– 1977, בעקבות אירוע מיום 14.8.11, בו נפל עובד מפיגום שהיה מותקן באתר בניה של החברה, ברחוב ויצמן בנתניה.

2.בתום פרשת התביעה, טענו הנאשמים ש"אין להשיב לאשמה" (ולחילופין ביקשו לבטל את כתב האישום) ממספר נימוקים, ובהם שהמאשימה לא הוכיחה, ולו לכאורה, רשלנות מצד הנאשמים, שגורמי החקירה השמידו חומר ראיות חיוני, שהמאשימה פעלה בשיהוי רב בהגשת כתב האישום, ואף נקטה באכיפה בררנית כשבחרה שלא להעמיד לדין את קבלן הפיגום ואת מעסיקו של הנפגע.

עוד טענו הנאשמים, כי בחינת הגרסאות של עדי התביעה מעלה כי הן אינן אחידות ואינן מבססות אפשרות סבירה אחת, לפיה נפל הנפגע מהפיגום בשל הינתקות המעקה ממקומו עקב העדר פין אבטחה, כשמעדותם של חוקרי המשטרה הסתבר גם שהחקירה נוהלה ברשלנות, וצירופם של כל אלו מוליך למסקנה שאין תשתית ראייתית המבססת את אשמתם הלכאורית של הנאשמים ויש לזכותם.

3.המאשימה הגיבה לבקשה, וטענה כי הציגה די ראיות להוכחת כתב האישום, ובין היתר הפנתה לעדות הנפגע ולעדות יעקב פיקליס, המפקח החוקר מטעם משרד העבודה, וכן לחומר החקירה שהוצג, אשר כולל בין היתר, את הודעות הנאשם במשטרה. המאשימה הוסיפה שאין ממש בטענה שחקירת התאונה הייתה רשלנית, ומכל מקום, אין במחדל זה לבדו כדי להביא לזיכוים של הנאשמים, במיוחד כאשר יש די ראיות המוכיחות את האישום כנדרש, וכן טענה שלא היתה במקרה זה אכיפה בררנית - משום שאין משמעות לשאלה האם הנפגע הועסק על ידי קבלן משנה כזה או אחר, שכן הנאשם כמנהל העבודה באתר היה אחראי לבטיחות כל העובדים במקום – ומכל הנימוקים הללו ביקשה לדחות את הבקשה על כל טעמיה.

4.ניתנה לנאשמים זכות תשובה, והם חזרו וחידדו את טענותיהם באשר לסתירות מהותיות המצויות בגירסאות העדים, לדלות הראיות לחקירה הרשלנית שנוהלה, ולהגשת כתב אישום אך כנגד הנאשמים, כשלטענתם כל אלו אינם יכולים להוליך להרשעה בפלילים.

5.יוער, כי בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק מטעמים של שיהוי, וחוסר ראייתי, הועלתה על ידי הנאשמים מיד לאחר עדותו של עד התביעה הראשון, המפקח יעקב פיקליס, והיא נדחתה לאחר שנקבע כי השיהוי בהליך לא היה משמעותי ולא השפיע על הגנת הנאשמים, וכי הטענות ביחס לחוסר הראייתי מחייבות בחינה של מלוא התשתית הראייתית שבידי התביעה, ושאין בעדות המומחה כדי לבסס מחדל חמור או התנהלות נפסדת במידה כזו המצדיקה ביטול כתב האישום (ראה החלטה מיום 12.9.16).

לאור האמור בהחלטה לעיל, לא מצאתי כי יש להידרש שוב לטענת השיהוי או לטענה בדבר השמדת ראיות הקשורות בחקירת האירוע על ידי המפקח פיקליס (בשלב זה של ההליך), אלא תבחן התשתית הראייתית הנוספת שהובאה, ויתר הטענות שהועלו ע"י הנאשמים.

6.במסגרת פרשת התביעה, ובנוסף למפקח פיקליס, העידו גם עדי תביעה נוספים: הנפגע- מעאויה פאתחי אלחאג' עבדאללה, אחיו של הנאשם - אורי יוסף, קבלנים שעבדו באתר הבניה - משה אסולין ויניב מלכה, וחוקרי המשטרה ששון לוי, עיאדאת פורסאן, פאדל עזמה ודורון ברזליאי.