ת"פ 56590-12-11 מדינת ישראל נ' שילון

כתב האישום והסדר הטיעון

הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירות כדלקמן:

• קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (מספר עבירות);

• זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 418 סיפא לאותו חוק (מספר עבירות);

• שיבוש מהלכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לאותו חוק (שתי עבירות).

   

  על פי העובדות המנויות בפרק א' ובסעיפים 1 – 15 לפרק ב' בכתב האישום המתוקן ת/1, בהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון (להלן: "חלקו הראשון של כתב האישום"), בהיותו סוכן ביטוח, השתמש הנאשם בפרטיו של אחד מלקוחותיו, יליד 1947, עולה חדש מרוסיה הלבנה, הדובר השפה העברית באופן שטחי וחלקי בלבד (להלן: "נפגע העבירה"), ואשר היו ידועים לו מתוקף עבודתו, ובאופן זה נטל הלוואה בת 50,000 ₪ מהבנק תוך שמתחזה, בכזב, לנפגע העבירה; בהמשך, נטל הלוואה נוספת, בת 22,000 ₪, באותו האופן. את סכומי ההלוואות העביר מחשבונו של נפגע העבירה לחשבון של אחר עמו היה מצוי הנאשם בקשרים עסקיים, האחר משך את סכומי הכסף והעבירם לנאשם.

   

  בהמשך, פדה הנאשם, תוך שמתחזה לנפגע העבירה, שתי פוליסות ביטוח שהיו בבעלותו של האחרון, באמצעות זיוף יפוי כח הנחזה להיות בחתימת נפגע העבירה. בהמשך, העביר סך בן 9,000 ₪ מחשבונו של נפגע העבירה לחשבון אותו אחר עמו היה מצוי הנאשם בקשרים עסקיים. האחר משך את הכסף ומסרו לנאשם.

   

  כמו כן, הורה לבנק, בשם נפגע העבירה, לממש פיקדון בסך 7,052 ₪ שהיה בחשבונו. גם סכום זה נמשך על ידו לאחר שהועבר לאותו אחר.

   

  בסך הכל, משך הנאשם כ- 88,000 ₪ מחשבונו של נפגע העבירה.