ת"פ 56543-11-10 מדינת ישראל נ' אנג'ל

בתאריך 29.4.2014 ניתנה הכרעת הדין בעניינו של הנאשם במסגרתה זוכה הנאשם מעבירות תקיפת בת זוג, שיוחסו לו בכתב האישום, והורשע בעבירה של היזק לרכוש במזיד, על פי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

בהתאם לעובדות, על פיהן הורשע הנאשם, על רקע ויכוח שהתפתח, בהקשר לסירובה של המתלוננת, בת זוגו בנפרד, לאפשר לו לקחת את ילדיהם המשותפים, הודיעה לו האחרונה כי בכוונתה להתקשר למשטרה והוציאה את מכשיר הטלפון הנייד מכיס העגלה. הנאשם חטף מידה של המתלוננת את מכשיר הטלפון, השליכו על המדרכה וגרם לשבירתו.

לאחר השמעת הכרעת הדין, שבה והעלתה ב"כ הנאשם את הטענה, אותה הציגה כבר בסיכומיה, כי במעשה של זוטי דברים עסקינן ומשכך יש להורות על זיכויו של הנאשם גם מהעבירה של היזק לרכוש במזיד, מכוח הסייג לאחריות פלילית של "זוטי דברים" הקבוע בסעיף 34יז לחוק העונשין שזה לשונו:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".

לטענת ב"כ הנאשם במקרה שלפנינו מתקיימים ארבעת התנאים הקבועים בהוראת החוק, שבהצטברותם מקימים את ההגנה, כמפורט להלן:

• טיבו של המעשה: מדובר ברף הנמוך ביותר של העבירה בה הורשע, ללא כל פגיעה או איומים בפגיעה במתלוננת, אלא ברכוש בלבד, כשעל פי הצילום של מכשיר הטלפון הנייד שנשבר, לא מדובר במכשיר יקר.