מדינת ישראל נ' סעדיאן(אחר/נוסף)

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות הימורים וסחיטה באיומים. ואלה עובדות כתב האישום:

על פי האישום הראשון, במהלך כחצי שנה בשנת 2015, ארגן הנאשם הימורים אסורים על תוצאות משחקי ספורט. המהמרים נהגו לשלוח לנאשם מסרון עם נתוני ההימור בו בחרו, ולאחר מכן היה הנאשם משלם להם את סכום הזכיה או גובה מהם את כספי ההפסד.

במהלך התקופה ארגן הנאשם הימורים בהיקף של מאות אלפי שקלים.

על פי האישום השני, במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר לשנת 2015, אדם בשם ש., שנהג להמר אצל הנאשם (להלן: המתלונן) חב לו סכום של 37,000 ש"ח, בשל הפסדיו בהימורים. להבטחת החוב נתן המתלונן לנאשם צ'ק של אשתו, אך ביקש ממנו שלא יפרע את הצ'ק, אלא יחכה עד שיתן לו את הכסף במזומן. עוד ביקש המתלונן מהנאשם שלא יחשוף בפני אשתו את עניין החוב ומתן הצ'ק. הנאשם השיב למתלונן במסרון, כי "זה כלום ממה שיעשה לו", אם הצ'ק לא יכובד.

ביום 26.10.15 דרש הנאשם מהמתלונן שישלם את חובו, והמתלונן השיב שאביו מנסה ללוות כסף, לצורך פרעון החוב. הנאשם דרש מהמתלונן להגיע אליו לירושלים, ופגש אותו בשכונת גאולה, יחד עם שלושה אנשים נוספים. במהלך הפגישה חטף הנאשם את מפתחות מכוניתו של המתלונן, על מנת להניעו לשלם את החוב. המתלונן ברח מהמקום בשל פחדו מהנאשם. לאחר שעה, אדם אחר התקשר למתלונן ואמר לו לחזור למקום. כאשר חזר המתלונן למקום, פגש שם את הנאשם יחד אדם אחר. האדם האחר החזיר למתלונן את מפתחות מכוניתו ואמר לו להשיג את סכום החוב.

בשל ארוע זה הורשע הנאשם בעבירת סחיטה באיומים.

הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון, במסגרתו הוסכם כי שני הצדדים יעתרו להשית על הנאשם עונש של ששה חודשי מאסר בפועל וקנס. לגבי המאסר הוסכם, כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם מאסר לריצוי ממש ואילו הנאשם יעתור למאסר שירוצה בעבודות שירות. לגבי הקנס הוסכם, כי הנאשם יעתור לקנס של 20,000 ש והמאשימה תעתור לקנס גבוה יותר.

במהלך הדיון הבהירו הצדדים, כי על פי ההסדר, עותרים שני הצדדים להשית על הנאשם עונש מוסכם של ששה חודשי מאסר בפועל, והמחלוקת היא רק לענין אופי ריצוי העונש, כמאסר ממש או בדרך של עבודות שירות.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה שם דגש על חומרתן של עבירות ההימורים בכלל ועל היקפן הכספי הגדול של העבירות אותן עבר הנאשם בפרט. עוד התייחס ב"כ המאשימה לכך שהסדר הטיעון בתיק זה נבע, בין היתר, מקשיים ראיתיים.

לאור אלה ביקש לגזור על הנאשם ששה חודשי מאסר לריצוי ממש.

ב"כ הנאשם הפנה לכך שהרווחים אותם הפיק הנאשם מן ההימורים אינם גדולים, והנאשם עבר את העבירות לאורך תקופה קצרה. לטענתו, הנאשם היה רק "סוכן שטח" והכנסתו היתה 10% מהפסדיהם של המהמרים.

ב"כ הנאשם הפנה למצבו המשפחתי המורכב של הנאשם, אשר לטענתו מגדל את שני ילדיו לאחר גירושיו, ולענין זה הגיש מסמכים מרשויות הרווחה.

מתחם העונש

רעתן של עבירות ההימורים והנזקים החברתיים והכלכליים שהן גורמות ברורה וידועה. מדובר בעבירות אשר נזקיהן משתרעים על מספר תחומים: ראשית, הנזק הישיר למהמרים, אשר לעיתים מפסידים את חסכונות חייהם בשל התמכרות להימורים. שנית, הנזק העקיף הנגרם בשל הדרדרות של מהמרים לבצע עבירות, על מנת לממן את הפסדיהם. ואחרון – עבירות אלו הן חלק מ"כלכלה שחורה" המתקיימת מחוץ למערכת הפיננסית הלגיטימית. משכך, יש להחיל מדיניות ענישה אשר תרתיע אנשים מלבצען.

ר' למשל ע"פ 6889/11, מדינת ישראל נ' עובד, שם נפסק:

14.בית משפט זה עמד על התכליות העומדות ביסוד האיסור על הימורים ומשחקים אסורים (עע"מ 4436/02 תשעים הכדורים – מסעדה, מועדון חברים נ' עיריית חיפה, פ"ד נח(3) 782, 796-795 (2004)). התכלית הראשונה הינה תכלית ערכית המבוססת על ההכרה שאדם צריך להתפרנס מעבודה או משלח יד לגיטימיים ולא על דרך התעשרות מהירה התלויה בגורל. תכלית זו נועדה לעודד את האדם למצות את יכולתו הפיזית והשכלית בדרך התורמת לעצמו ולחברה (רע"פ 9140/99 רומנו נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4) 349, 358 (2000)). התכלית השנייה עניינה במניעת התמכרות להימורים. ניסיון החיים מלמד כי מספרם של המפסידים בהימורים גדול מאלה המרוויחים מהם. מכאן, שאדם המכור להימורים עלול להביא את עצמו ואת משפחתו להפסדים כספיים, באופן שהוא עלול להפוך לנטל עליהם ועל החברה בכללותה, וכן לדרדרו לפשיעה על מנת למזער את הפסדיו או כדי להמשיך ולממן את ההימורים (ראו לדוגמה: ע"פ 7075/03 אלון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.8.2006)). תכליות אלה נכונות, ואף ביתר שאת, גם ביחס להימורים מקוונים, כפי שיפורט להלן.

בפסק הדין (פסקאות 17-18) נסקרה רמת הענישה הנוהגת ביחס ל"דרגי הביניים" בעבירות דומות, של הימורים באינטרנט, ונקבע כי היא נעה בין מאסרים לריצוי בעבודות שירות ובין מאסרים בפועל (ויש לציין כי באותו מקרה התייחס בית המשפט בית היתר לכך שאכיפתן של עבירות הימורים באינטרנט נמצאת רק בשלב ראשוני, ועל כן יש להעלות את הענישה באופן הדרגתי.