מדינת ישראל נ' דוק ואח'

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו (יחד עם אחרים) עבירות של תקיפה, שימוש בכח למנוע מעצר והעלבת עובד ציבור.

כתב האישום הוגש באוקטובר 2015.

בתאריך 3.4.17 הגיש ב"כ הנאשם כפירה מפורטת והוסיף בסופה הודעה על כוונתו להעלות טענה מקדמית של הגנה מן הצדק. הטעם שהוזכר הוא כי מח"ש לא חקרו את התיק והוא נסגר ללא חקירה משיקולים של ענין ציבורי זאת על אף שהנאשם העלה טענות בדבר אלימות שוטרים כלפיו וכלפי נאשמים אחרים.

בישיבה שהתקיימה למחרת ביקש הסנגור לקבל לידיו את אישור השפיטה, אישור השליחה של גניזת התיק ואישור הפרקליטות להעברת התיק לידי התביעה.

בתאריך 31.8.17 הגיש הסנגור בקשת ארכה להגשת בקשה מפורטת לגבי טענת ההגנה מן הצדק. הסנגור טען כי המסמכים המבוקשים לא נמסרו לידיו ובהעדרם לא יוכל להעלות טענה של הגנה מן הצדק. המאשימה בתגובתה השיבה כי העבירה לסנגור זה מכבר את תשובת מח"ש לענין סגירת התיק ולגבי אישור הפרקליטות ציינה כי מדובר בתרשומת פנימית.

לכך הגיש הסנגור תגובה נוספת בה העלה טענה חדשה כי בהעדר אישור שליחת המכתב ממח"ש אל הנאשם, מתקיימות הנסיבות שנדונו ברע"פ 3588/16 אלקובי ואח' נ' מ"י (27.3.17) ועל כן יש להורות על ביטול כתב האישום.

במהלך הדיון שהתקיים היום הובהר כי המכשולים הטכניים הנוגעים להעברת מסמכים לעיון הסנגור הוסרו ועל כן אין עוד צורך לדיון בבקשה המקורית שהוגשה. הוצג לסנגור המכתב שנשלח אל הנאשם ובו הזמנתו למסור פרטים אודות התלונה שהגיש במסגרת הודעתו במשטרה (מיום 24.3.15) וכן הודעת מח"ש על סגירת התיק (מיום 16.8.15) שהיא בבחינת אישור שפיטה. לגבי העברת הסמכות מן הפרקליטות אל יחידת התביעות של המשטרה ממילא כבר ניתנה החלטת חברי כב' השופט דרויאן ביום 5.12.16 בה דחה את טענת הפגם בסמכות.

לפיכך, במהלך הדיון נזנחה הטענה למתן ארכה להגשת טענה מפורטת להגנה מן הצדק ותחת זאת עתר הסנגור לביטול כתב האישום תוך שהפנה לענין אלקובי הנ"ל. לא היתה מחלוקת שאין בתיק אישור מסירה לנאשם של המכתב מאת מח"ש מיום 24.3.15. על פי טענת הסנגור התוצאה היחידה האפשרית היא ביטול כתב האישום או לפחות עיכובו עד לבירור טענות הנאשם במח"ש. לטענת הסנגור מדובר ביישום טכני של החלטת בית המשפט העליון.