ת"פ 55594-05-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' אמירחוב(עציר)

החלטה משלימה

עניינה של החלטה זו, לקבוע את תקופת האשפוז המירבית שתוטל על הנאשם, על פי הוראת תיקון מס' 8 לחוק לטיפול בחולי נפש.

ביום 18.2.16, הוגשה לעיוני חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי, ממנה עלה כי נמצא שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין ואף לא היה אחראי למעשיו ביום העבירה. בעקבות זאת, הודיעו ב"כ הצדדים כי הם מבקשים בהסכמה, להורות על הפסקת ההליכים ומתן צו אשפוז, אך נותרו במחלוקת לעניין משך תקופת האשפוז. בהחלטה מאותו יום הוריתי על אשפוזו של הנאשם, וכעת באה העת לקבוע את תקופת האשפוז המרבית.

ב"כ התביעה טען כי על בית המשפט לקבוע תקופה של 3 שנים, שכן זהו העונש המקסימלי בגין העבירה החמורה מבין העבירות שיוחסו לנאשם, היא עבירת האיומים, לפי סעיף192 לחוק העונשין. מנגד טען ב"כ הנאשם כי על בית המשפט לקצוב תקופה על פי שיקול דעתו, בשים לב למתחם העונש ההולם, ולמדיניות הענישה הנוהגת בעבירה זו. לדעת ההגנה, יש להעמיד את התקופה המרבית על שנה אחת.

כידוע, מאז נחקק סעיף 15(ד1)(1) לחוק לטיפול בחולי נפש, במסגרת תיקון 8 לחוק, ניתנו החלטות סותרות בעניין פרשנותו הראויה של הסעיף, ומשמעות המונח "התקופה המרבית". בבית המשפט העליון עלתה שאלה זו במסגרת דיון בע"פ 6365/15 מד"י נ' גולן, אך טרם ניתנה הכרעה. באותו עניין הודיעה התביעה כי בכוונתה לפעול להבהרת הוראת התיקון, באמצעות תיקון חקיקה נוסף, שיבהיר כי "התקופה המרבית" משמעה הוא העונש המקסימלי בגין העבירה, ואולם, טרם תוקן החוק.

בבתי המשפט המחוזיים, יש המצדדים בעמדת התביעה, המחייבת קביעת העונש המקסימלי בגין העבירה, כתקופה המרבית (למשל: כב' השופטת בן אור, בת.פ(י-ם) 59343-02-15 מד"י נ' פלוני (12.11.15); כב' השופט קרא בת.פ 13546-08-15 מד"י נ' פלוני (24.9.15)), ויש המצדדים בעמדת ההגנה, לפיה על בית המשפט לקבוע את התקופה המרבית, על פי שקול דעתו (למשל: כב' השופטת ויינשטיין בת.פ (חי') 30303-06-15 מד"י נ' פלוני (21.10.15); כב' השופט אלרון בע"פ 2310-12-15 פלוני נ' מד"י (4.2.16); כב' השופטת בוסתן במ"ת 23831-09-15 מד"י נ' אלגרבי (26.10.15).

החלטות סותרות ניתנו גם מידי מותבים שונים בבתי משפט השלום.

כיוון שכבר נכתבו החלטות רבות בערכאות השונות בשאלה המדוברת, אשר הביאו את הנימוקים לכאן ולכאן, אינני מוצאת לנכון לשוב ולערוך ניתוח נרחב ומעמיק של הסוגיה, אשר דומה כי אין היבט שלה, אשר נזנח.