ת"פ 5506-04-12 מדינת ישראל נ' גולן

1.כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו הואשמה בהעסקת עובדת זרה בביתה, במשך שמונה חודשים , ללא היתר העסקה כדין וללא עריכת ביטוח רפואי.

מדובר בעבירה על הוראות סעיפים 2 (א) (1) (2), 1ד ו- 2 (ב) (3) לחוק עובדים זרים תשנ"א – 1991.

2.בפתח הדברים אודיע כי החלטתי להרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

להלן יפורטו הנימוקים.

3.הנאשמת מודה שהעסיקה עובדת זרה אזרחית הודו בביתה, יום בשבוע, בעבודות משק בית.

4.הנאשמת מודה כי ביום 8/5/11 הגיעו לביתה פקחים, ביקשו לדבר עם העובדת הזרה וזו יצאה אליהם, מלווה בנאשמת, לאחר זמן.

5.על אף כל אלה, טוענת הנאשמת שיש לזכותה מאשמה, לאור העובדה שסברה כי לעובדת יש היתר עבודה כדין.

לטענת הנאשמת, לא היתה לה את הכוונה הפלילית הנדרשת לצורך הרשעה בפלילים.

6.הכוונה הפלילית הנדרשת לצורך הרשעה בעבירות על חוק עובדים זרים היא "מודעות".

כך נקבע:

"יסוד נפשי של עצימת עיניים בהעסקת עובד זר שלא כדין – חשד בדבר היעדר היתר כדין להעסקת עובד זר, מתקיים אל מול הצורך לבירור עובדות אלה; קיומו של היתר כדין להעסקת עובד זר, מתקיים אל מול הצורך לבירור עובדות אלה; קיומו של היתר לעובד הזר לעבוד בישראל; תוקף ההיתר על פי מועדיו, ובהיקף תחולתו ... יסוד נפשי של "עצימת עיניים" מתקיים באחד משני מקרים; בנסיבות המקרה כפי שהוכחו, לא עלה חשד בליבו של הנאשם; או משקינן חש בליבו שלהנאשם, או שיוכל היה לקנן בו החשד, בדק הנאשם את החשד והביא לאישושו או להפרכתו. הפרכת קיומו של חשד כאמור המגיע כדי "מודעות" המוטלת על הנאשם ... .

והדרך לעשותה היא, בין על ידי הוכחה כי הנאשם בדק את מסמכיו של התושב הזר ועל פיהם הוא שוהה כדין בישראל, ובין אם בנסיבות העניין הוכיח כי לא חשד שמדובר בתושב זר השוהה שלא כדין בישראל".