מדור תביעות מס הכנסה תל אביב נ' א.ב.ס יבוא ושיווק בע"מ ואח'

רקע 

הנאשמים הורשעו על פי הודיית הנאשם 2 ב-7 עבירות על פי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשס"א – 1961. (להלן: "הפקודה").

בתקופה הרלבנטית הייתה נאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") חברה פרטית אשר עסקה בשיווק דברי מאפה והנאשם 2 (להלן: "הנאשם") מנהלה הפעיל.

הנאשמים, בלי סיבה מספקת, לא הגישו במועד לפקיד השומות דוחות לשנים 2009-2015 בצירוף מאזן כנדרש על פי הפקודה. בשנת 2009 היה מחזורה העסקי של הנאשמת 1,139,031 ₪, ב 2010 – 401,925 ₪, ב 2011- 859,573 ₪, ב 2012 – 1,249,209, ב 2013 – 1,257,329 ₪ , ב 2014 – 1,834,878 ₪ , ב 2015 - 2,184,323 ₪.

טיעוני המאשימה:

המאשימה הפנתה לערכים המוגנים ולחומרת העבירות המיוחסות לנאשם. לטענתה אין המדובר בעבירה שהיא עניין טכני קל, אלא עבירה הפותחת פתח לאי תשלום מס. כן ציינה את הדגש שיש ליתן לאינטרס הציבורי בסוג זה של עבירות. ב"כ המאשימה הפנתה לגובה המחזורים של הנאשמת בתקופה הרלבנטית ולמשך תקופת ביצוע העבירות, 7 שנים, והדגישה כי אין המדובר במקרה חד פעמי בו בשל מצוקה כלכלית לא הוגש דוח בשנה אחת. עוד הפנתה לכך שבשנים המאוחרות יותר (2014-2015) המדובר במחזורים גבוהים. ב"כ המאשימה הפנתה לענישה הנוהגת, טענה כי כל עבירה מהווה אירוע במקרה דנן, כשמתחם העונש ההולם לכל עבירה נע בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס שבין 8,500 ₪ ועד 29,200 שהוא סכום הקנס על פי סעיף 61א(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 והתחייבות.

ב"כ המאשימה ציינה כי לנאשם עבר פלילי שאינו רלבנטי, והבהירה כי אין בעברו הפלילי של הנאשם כדי להשפיע על העמדה העונשית. הפנתה לכך שהמחדלים תיק זה לא הוסרו כלל, והדגישה את חשיבות הסרת המחדלים בסוג זה של עבירות. על כן לטעמה, על העונש להיות ברף האמצעי עד העליון לכל אירוע, קרי, בין ארבעה לשמונה חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי שבין חודשים לשמונה חודשים לכל אירוע . ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם עונש כולל בין 9 חודשים ל- 14 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

על הנאשמת שאינה פעילה ביקשה לגזור קנס סמלי.

טיעוני ב"כ הנאשם:

ב"כ הנאשם הפנה להודיית הנאשם וחיסכון הזמן השיפוטי על ידו. עוד פירט כי ניסיונתיו של הנאשם להסיר את המחדלים ובכלל זאת להגיש דוחות בלתי מבוקרים שלא צלחו. כן הפנה לחלוף הזמן מעת תחילת ביצוע העבירות והבהיר כי הנאשמת איננה פעילה ומשכך תם רצף ביצוע העבירות.

לטענתו אין המדובר במי שביצע העבירות לשם התעשרות אלא בשל קושי כלכלי ואף ציין כי מתנהלים כנגד הנאשם תיקי הוצאה לפועל בסכומים גבוהים והוא אף חייב כספים במסגרת הלוואות חוץ בנקאיות. עוד ציין כי אי הגשת הדוחות נובע מאיבוד המסמכים על ידי רואה החשבון.

ב"כ הנאשם פירט כי הנאשם, בן 50, אב לשני ילדים, שירת בקבע משך 4 שנים ובשירות מילואים, כיום אינו עובד וירד מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. לטענתו, השתת עונש מאסר על הנאשם יפגע בנאשם ומשפחתו ויביא להתדרדרות נוספת במצבו הפיננסי והנפשי. עוד ציין כי הנאשם נהג לחלק דברי מאפה שנותרו בתום יום עבודה לנזקקים.

ב"כ הנאשם הבהיר כי על אף חובותיו הכבדים לא פנה הנאשם להליך של פשיטת רגל וציין כי בשל מצבו הכלכלי אינו יכול לעמוד במימון רואה חשבון.

בנסיבות אלה עתר להשתת עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, על סמך חוות דעת הממונה שהתקבלה.

דבר הנאשם:

לדברי הנאשם זמן קצר לאחר שהחל לעבוד במסגרת הנאשמת נקלע לחובות ואף הצביע על כך שבשנת 2010 עמד המחזור על כ- 400,000 ₪. לדבריו בחר לנסות "לעמוד על הרגליים" ולשלם חובותיו לספקים שהיו מאפיות ועסקים קטנים, אך לא הצליח עד היום. הנאשם ציין כי כל המשך הפעילות נבע מרצון לכסות חובותיו שכן יכול היה להתפרנס כשכיר במקום אחר.