ת"פ 54222-09-14 מדינת ישראל נ' עדוי(עציר)

זוהי בקשה לגילוי חומר חקירה בהתאם להוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").

כנגד המבקש הוגשו שני כתבי אישום, האחד, המייחס לו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפת סתם. כתב האישום הוגש בגין אירוע שהתרחש ביום 19/9/14. במהלך טיפול של שני שוטרים באירוע בעיר טבריה, הגיע המבקש למקום, קילל את אחד השוטרים, כשעוכב, סרב להתלוות לשוטרים ולעלות לניידת והשוטרים השתמשו בכוח להעלות את המבקש לניידת ולהורידו בהגיעם לתחנת המשטרה. גם בתחנת המשטרה, המשיך המבקש להתנגד לכל פעולה, לקלל והשליך נעל לעבר מעוכב, שפגעה בשוטר. כתב האישום השני, מייחס למבקש החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לעובד ציבור. כתב אישום זה הוגש בגין אירוע שהתרחש ביום 20/9/14, עת נערך על המבקש חיפוש בתחנת המשטרה, הוציא המבקש מאזור חלציו סם מסוכן מסוג חשיש והכניס אותו לפיו וניסה לבלעו. אחד השוטרים הכניס ידו לפיו של המבקש על מנת למנוע ממנו בליעת הסם והמבקש נשך את אצבע השוטר וגרם לו לחתך מדמם.

כעולה מהבקשה, מבקש המבקש לגלות תיעוד חזותי של חקירת הנאשם וגיליונות הדין המשמעתי של כל השוטרים שנטלו חלק כלשהן באירועים המיוחסים למבקש ובפרט אלו המופיעים ברשימת עדי התביעה. לטענת המבקש, מדובר בחומר חקירה מובהק ואי גילויו יקפח את הגנתו. עוד נטען על ידי המבקש כי גיליונות הדין משמעתי הם בעלי משמעות כבדת משקל ורלוונטיים ביותר לניהול הגנתו.

מאחר והמשיבה הודיעה למבקש, כי אין תיעוד חזותי של חקירת המבקש, אין מקום לדון בעניין זה במסגרת החלטה זו. ונותרה המחלוקת לעניין גילוי המרשם המשמעתי.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, העבר המשמעתי של השוטרים הנוגעים לעניין, אינו רלוונטי לקביעת מהימנות השוטרים והוא אינו חלק מהמרשם הפלילי וככזה חשיפתו צריכה להיות מוגבלת אף יותר מחשיפת רישום פלילי ומחייבת זהירות יתר בחשיפתו. עוד נטען ע"י המשיבה כי המרשם המשמעתי אינו קשור ישירות לפרשה בה מואשם המבקש ואין בו כדי לסייע בהגנת המבקש. המשיבה הודיעה שבכוונתה להציג לבית המשפט את המרשם המשמעתי לעיון בעת הדיון בבקשה.

היום התקיים דיון במעמד המבקש וב"כ הצדדים והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

ככלל, יש לתת למונח "חומר חקירה" פירוש מרחיב, בהסתמך על זכות הנאשם למשפט הוגן וניהול הגנתו לאחר שקיבל לידיו את מלוא חומר החקירה. ראוי לא לחסום בפני הנאשם כל אפשרות סבירה להגנתו (ראה בש"פ 1000/05 פורסם ביום 14/2/05).

יחד עם זאת, על בית המשפט לבחון את הרלוונטיות וחשיבות המסמכים אותם מבקשים לגלות להגנת הנאשם והאם יש בו קשר לכתב האישום ולו קשר קלוש.