ת"פ 54217-09-14 מדינת ישראל נ' יפרח

1.הנאשם, יצחק יפרח, הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של סיוע לשוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק) בצירוף סעיף 31 לחוק.

2.כפי שתואר בכתב האישום המתוקן, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום עבד הנאשם באולם אירועים "ארמונות וולף" בגבעת שאול בירושלים, בו שוהה מידי פעם ר' י', יליד 1955, הלוקה בשכלו (להלן – המתלונן).

ביום 18.8.14, פנה לנאשם חבר שלו, אדם בשם דוד מלול, וביקש מהנאשם להשתמש ברכבו. בהמשך היום, בסמוך לשעה 23:00, העביר הנאשם את הרכב לדוד, בשכונת גבעת שאול.

לאחר מסירת הרכב, התקשר דוד לנאשם וביקש ממנו פרטים מדויקים מתי המתלונן יוצא מהאולם, אך הנאשם סרב לעשות כן. הנאשם, שהיה ידוע לו, שהמתלונן מסתובב עם סכומי כסף מזומן על גופו, חשד, שדוד מתכוון לשדוד את המתלונן והתקשר לדוד מספר פעמים וניסה להניאו מלעשות כן. בסופו של דבר, אמר הנאשם לדוד לחכות מחוץ לאולם "כי הוא (המתלונן) ייצא לאוטובוס ואני לא רציתי להגיד לו (לדוד) ולתזמן לו יציאה של הקבצן".

בסמוך לשעה 23:55, יצא המתלונן מהאולם. דוד ואדם נוסף, אשר זהותו אינה ידועה למשטרה, התחזו לשוטרים, ניגשו למתלונן, ביקשו וקיבלו ממנו מספר חפצים וכסף מזומן שהיה על גופו, והכניסו את המתלונן לרכב.

במהלך הנסיעה, יצר הנאשם קשר עם דוד על מנת לתאם מקום להחזרת הרכב. על מנת להטעות את המתלונן, דוד אמר לנאשם: "אנחנו באמצע מעצר כרגע עוד מעט נביא את החשוד". בהמשך, התקשרו הנאשם ודוד אחד לשני מספר פעמים וסיכמו להיפגש ברחוב שמגר, ובהמשך, סיכמו להיפגש ב"יד בנימין".

הנאשם, דוד והאדם הנוסף, נפגשו ביד בנימין והחליפו את כלי הרכב. דוד השאיר לנאשם ברכב סכום של 5,000 ₪ כתמורה בעד מתן הרכב.

הנאשם הודה, כי במעשיו המתוארים לעיל, הוא סייע לאחרים לגנוב מאדם דבר מה, תוך ביצוע אלימות (כך מופיע בסעיף 8 לכתב האישום המתוקן).

3.בהסדר הטיעון הוסכם, כי הצדדים יהיו חופשיים לטעון לעניין העונש וביום 10.3.15 הוריתי, בהסכמת הצדדים, כי יוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

4.הנאשם, הינו בן 24, רווק, ללא עבר פלילי. הוא השלישי מבין תשעה ילדים, למשפחה המנהלת אורח חיים חרדי. בהיותו בן 14 עבר ללמוד בפנימייה בירושלים, וטרם מעצרו הוא למד בישיבה ועבד באולם האירועים כארבע שנים. כיום, הוא מתגורר בבית הוריו בקרית גת (שם שהה במעצר בית עד ליום 10.3.15). קצינת המבחן התרשמה, כי הנאשם חש חרטה ובושה על מעשיו, וכי פעל מתוך רצון לרצות את חברו ומתוך קושי להציב לעצמו גבולות. הנאשם ציין בפניה, כי הוא מבקש להתנצל על מעשיו בפני המתלונן וכן להשיב למתלונן את הכסף שהגיע לידיו ולהעניק לו פיצוי כספי. לנוכח כך, נבדקה אפשרות לערוך מפגש בין השניים במסגרת תכנית "צדק מאחה", אך בסופו של דבר זו נשללה, בשל החשש שההליך יפגע במתלונן.