חיפוש בגוף קטין, בהעדר חשד סביר, מחייב הסכמת הוריו

עניינה של החלטה זו בסוגיית כשרותו של קטין, לתת הסכמה לחיפוש שנערך בכליו, בהעדר חשד סביר המצדיק ביצועו, זאת ללא הסכמת נציגו. 

בפתח דבריי אודיע כי החלטתי לזכות את הקטין מן המיוחס לו.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

כנגד הנאשם, יליד 3.1.97, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

על פי כתב האישום, בתאריך 10.12.14 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, בשכונת *** ב***, נמצא הנאשם כשהוא מחזיק על גופו אגרופן מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא היה בידו להוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.

בתשובה לכתב האישום, טען ב"כ הנאשם כי נפלו פגמים רבים בהליך, המצדיקים ביטולו של כתב האישום.  ב"כ הנאשם ביקש להגיש את כל חומר הראיות הקיים בתיק ועל בסיסו לסכם טענותיו ואילו התובע התנגד וביקש להעיד את השוטר הרלוונטי. בהמשך, הודיעה התביעה כי היא חוזרת בה מהתנגדותה, ונתנה הסכמתה להגשת חומר הראיות הקיים. התיק נדחה לשמיעת סיכומי טענות הצדדים, בע"פ.

ראיות התביעה:

1. דו"ח פעולה / תפיסה וסימון מאת השוטר אחמד רחייל מיום 10.12.14 (סומן ת / 1)-

מהדו"ח עולה כי במועד הרלוונטי, בשעה 21:00, עת ביצעו השוטרים (אחמד רחייל ושלושה נוספים) פעולת בילוש בשכונת ***, הבחינו בשני צעירים שעלו במדרגות, מכיוון הפארק לכיוון ע' ע'. השוטרים אחמד ומזאריב ניגשו אליהם, הזדהו בפניהם כשוטרים, והצעירים מסרו את שמם המלא ומס' תעודת זהות. השוטר אחמד ניגש לנאשם וביקש שיזדהה בפניו, אך האחרון טען שאין בידיו תעודה מזהה וציין את מקום מגוריו. השוטר שאל אותו אם הוא מסכים כי יבצע חיפוש על גופו ולאחר שענה לו "אין בעיה, אין עלי כלום, תעשה חיפוש", הבהיר לו השוטר כי הוא לא חייב להסכים לחיפוש וכי סירובו לא ישמש נגדו כראיה. הנאשם הסכים לחיפוש וטען שוב כי אין על גופו דבר. השוטר ערך חיפוש על גופו, ובתוך כיס חולצתו מצא אגרופן בצבע כסף עם גולגולת. לשאלה מדוע החזיק את האגרופן השיב הנאשם: "להגנה עצמית, שלא יתקפו אותי". השוטר הודיע לו כי הוא מעוכב בחשד להחזקת כלי תקיפה, העלה אותו לניידת והביאו לתחנת המשטרה, שם רשם דו"חות רלוונטיים, ואת האגרופן העביר לחוקר, להמשך טיפול. השוטר הוסיף וביקש מהקטין לדבר עם הוריו ולהודיעם על דבר העיכוב, אך הקטין סרב להודיע על כך להוריו ומאן למסור את מס' הטלפון שלהם.