מדינת ישראל נ' ש'

1.אני מורה על זיכוי הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום – מחמת הספק

2.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") (2 אישומים); הסגת גבול פלילית לפי סעיף 447(א) לחוק; ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק.

3.על פי עובדות כתב האישום, בעת הרלוונטית היו הנאשם ופלונית (להלן: "המתלוננת") גרושים במשך כ-3 חודשים ולהם 9 ילדים משותפים המתגוררים עם המתלוננת, וכן היא הייתה נשואה למר א.ב.י. (להלן: "המתלונן").

על פי האישום הראשון, במרץ 2014 במספר מועדים ובסמוך למועד הגירושין של הנאשם והמתלוננת, הגיע הנאשם לבית המתלוננת בXXX, ללא אישורה, ואיים עליה באומרו לה כי 'אם תתחתן או תכניס אל הבית גבר אחר- הוא יהרוג אותה'.

על פי האישום השני, ביום 11.6.14 עת חזרו המתלוננים לבית מהקניות, דלק אחריהם הנאשם שנסע ברכבו, ובהגיעם לבית כשיצאו מהרכב יחד עם ילדיהם של הנאשם והמתלוננת, יצא גם הנאשם מרכבו וניגש אל המתלוננים.

הנאשם פנה למתלוננת באומרו לה "אני ארצח אותך, מופקרת" והחל לגדף את המתלוננים באומרו להם "אני אזיין אתכם, יא בן זונה יא מניאק, אתה תתעסק עם הילדים שלי"

המתלונן השיב לנאשם כי עליו להתבייש בעצמו אולם זה השיב למתלוננת כי לו היה לו נשק היה הורג אותם עכשיו.

הנאשם אף פנה למתלוננת בשנית באומרו לה "יא זונה מופקרת, זה מה שרצית עכשיו?" וכל זאת לנגד עיני שלושת ילדיהם הקטינים.

הנאשם ניגש אל המתלונן תפס אותו מאחור והחל להכותו באגרופיו בפניו, בצווארו ובחזהו והחל לבעוט בו ברגליו.

הנאשם חדל ממעשיו רק לאחר התערבות עוברי אורח שהפרידו ביניהם וכתוצאה ממעשיו- נותר המתלונן עם נפיחות בפניו, כאבים עזים בראשו, סחרחורות ומכות יבשות בלסת.

4.בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו.