ת"פ 54030-10-15 רשות המיסים – אגף מכס ומע"מ נ' אבו אלקיעאן

טענה מקדמית לביטול כתב האישום שעניינה הגנה מן הצדק.

לטענת הנאשם כתב האישום עומד בסתירה לעקרונות של הגינות וצדק מהטעם שהוגש במועד ובנסיבות שמנעו ממנו פעמיים לצרף את התיק לתיקים אחרים ואף לאחר שסיים לרצות 2 מאסרים ממושכים.

המאשימה בתגובתה עתרה לדחיית הטענה מהטעם שההחלטה לצרף את התיק לתיקים האחרים היתה בסמכות הנאשם עצמו, אשר נמנע מלעשות כן, וכן בהתחשב בהבחנה שבוצעה בין התיקים שבגינם נידון הנאשם לבין התיק שבפניי.

דיון

עיקר עניינה של טענת הגנה מן הצדק הוא בהבטחת הליך ראוי צודק והוגן ותחולתה בהתאם לקבוע בדין- ס' 149(10) לחסד"פ כאשר: "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית", וכן בהתאם למבחני הפסיקה המנחה (ע"פ 2910/94 יפת ואח' נ' מדינת ישראל , ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' איתמר בורוביץ ע"פ 5672/05 טגר נ' מדינת ישראל ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' אהרון לימור וכן פסקי דין נוספים), כאשר הנטל להנחת התשתית העובדתית והמשפטית על הנאשם.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי הנאשם לא עמד בנטל להוכחת פגם בהתנהלות המאשימה ומשכך דינה של הטענה המקדמית להידחות.

כתב האישום שבפניי עניינו בריבוי עבירות אי דיווח תקופתי בניגוד לחוק מע"מ בשונה מכתבי האישום עליהם נידון הנאשם שעניינם בביצוע ריבוי עבירות של הסעת שב"ח ועבירות נלוות בניגוד לחוק העונשין. המדובר בעבירות שונות לחלוטין, שלא על בסיס תשתית ראייתית זהה ובערכים מוגנים שונים. הנאשם היה מיוצג בכל ההליכים ובאפשרותו היה לבצע צירוף ככל שרצה בכך ולא מן הנמנע שההסדרים והענישה בתיקים האחרים היתה שונה. העניין נתון היה לשיקול דעתו של הנאשם בהתאם לסעיף 39 לחוק העונשין, ואין המדובר בפגם הקשור בהתנהלות המאשימה כלל וכלל.

יחד עם זאת, וככל שיוכח פגם הנובע מן השיהוי בהגשת כתב האישום, ניתן לרפא אותו באמצעי מידתי במישור הענישה במסגרת שיקולי הענישה לקולא, זאת כמובן ככל שיורשע הנאשם בתיק.

לאור כל האמור לעיל הטענה המקדמית נדחית.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ז, 15 דצמבר 2016, בנוכחות הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: