ת"פ 53790-12-10 מדינת ישראל נ' ז'

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו מחמת הספק.

רקע

ביום 13.12.10 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה מיום 7.12.09 של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות.

בתיק התקיימו 10 דיונים, בפני מותבים שונים. בתחילה נדחו דיונים מאחר והמאשימה לא ביצעה מסירה כדין לנאשם. ביום 19.3.13 התקיים לראשונה דיון לגופו של עניין, בפני כב' השופט אריאל ברגנר, בו כפר הנאשם במיוחס לו ובאת כוחו טענה: "... האירוע הוא מדצמבר 2009, אני לא רואה את האינטרס הציבורי, אך המאשימה עומדת על דעתה...".

בסופו של דבר, לאחר שביום 6.10.14 התקיים דיון מקדמי בפני כב' השופטת נגה שמואלי-מאייר, בו לא הסתיים התיק, נותב התיק לשמיעת הראיות. ביום 12.4.15 נותב התיק לטיפולי. ביום 20.4.15 התקיים בפניי דיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. התיק נקבע לשמיעת הראיות ליום 17.6.15, אך עדות התביעה לא התייצבו. נוכח זאת, נדחה המועד לשמיעת הראיות ליום 15.7.15 והוצא צו הבאה לעדת תביעה 1. ביום 15.7.15 נשמעו הראיות.

כתב האישום ותשובת הנאשם

בכתב האישום מיוחסת לנאשם עבירה של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 382(ב)(1) ו- 379 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם וש' ב' (להלן: "ש'") הם חברים לחיים, חיים יחד ולהם ילד משותף. ביום 7.12.09, סמוך לשעה 18:00, תקף הנאשם את ש' באגרוף בפניה.

המאשימה הודיעה שעדיה הם ש', קטינה (להלן: "הקטינה") ורס"מ דניאל אדרי (להלן: "החוקר").

הנאשם כפר במיוחס לו, ביקש לזמן לעדות את ש' והקטינה וויתר על חקירת החוקר.

תמצית ראיות הצדדים