ת"פ 53575-02-12 מדינת ישראל נ' חורי,ת"פ 48407-12-11 מדינת ישראל נ' חורי(עציר)

בקשה לחילוט ערבויות.

הנאשם נעצר תחילה בגין עבירות התפרצות למקום מגורים, גניבה והשגת גבול, אך שוחרר בתנאי מעצר בית מלא ביום 16.1.12, זאת לצד ערבויות גבוהות וכן הפקדה כספית.

בהמשך, לאחר שהנאשם הודה במיוחס לו בפניי, הורשע והתבקש תסקיר שרות המבחן בעניינו, החלטתי ביום 6.11.12 על הקלה בתנאי מעצר הבית, כך שהנאשם יוכל לצאת לצורך חיפוש עבודה, זאת בליווי אחד משני המפקחים. ביום 29.4.13, הורשע הנאשם בתיק נוסף אותו ביקש לצרף, בגין עבירות גניבה מרכב, גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה, וכן ניסיון קבלת דבר במרמה.

בשל שני מקרים של הפרות תנאי שחרורו, החלטתי על מעצרו של הנאשם ביום 1.7.13. ביום 11.7.13, נגזר דינו של הנאשם ל-14 חודשי מאסר בפועל.

לבקשת המאשימה, התקיים דיון בסוגיית חילוט הערבויות ביום 7.10.13, בו נשמעו הנאשם ושני הערבים. ההחלטה נדחתה עד לסיום ההליך הפלילי אשר נפתח בגין עבירות הפרת ההוראה החוקית במסגרת ת"פ 59222-06-13. כעת, לאחר עדכון המאשימה כי דינו של הנאשם נגזר בגין עבירות הפרת ההוראה החוקית, הגיעה העת למתן החלטה בשאלת חילוט הערבויות.

תנאים הנקבעים לשחרורו של עצור, מהווים חלק בלתי נפרד מהפגת עילת המעצר. במקרה זה, מדובר במסוכנות הנאשם כלפי הציבור, הנובעת מאופי העבירות אותן ביצע. יש לייחס משקל משמעותי להרתעה הקיימת בחילוט הערבויות, ככל שתנאי השחרור יופרו, זאת הן לשם הקפדת המשוחרר על תנאי שחרורו והן למען שימוש בכלי משפטי זה לצורך שחרור עצורים אחרים. חשיבות האמור לעיל מתייחסת הן לגבי המשוחרר והן לגבי הערבים, אשר חייבים להיות מודעים כי הערבות עליה חתמו תחולט ככל שלא יעמדו במחויבותם.

לצד האמור לעיל, יש לשקול את נסיבות ההפרה. במקרה הנדון, בית המשפט התיר לנאשם לשהות מחוץ לכתובת מעצר הבית בין השעות 10 ל-14, זאת בליווי אחד המפקחים, לאחר שהורשע בדין והמתין לקבלת תסקיר שרות המבחן. הנאשם נעצר תחילה בשעה 16:30, רחוק ממקום מגוריו וללא ליווי מפקח. הנאשם מסר הנמקה בעייתית ובלתי מבוססת להפרה זו, בעת חקירתו, בה אף טען כי מדובר בהפרה שניה של תנאי שחרורו (ראו החלטתי מיום 1.7.13). הנאשם שוחרר בגין הפרה זו, ללא שהוגשה בקשה לעיון חוזר.

כעבור כחודש ימים בלבד, הפר שוב הנאשם את תנאי שחרורו, עת נעצר בשעה 03:40 מחוץ לכתובת מעצר הבית, שוב – ללא כל ליווי.

מדובר בשתי הפרות שונות, שלא ניתן להתייחס אליהן כהפרות "טכניות" כדברי ב"כ הנאשם, אלא מדובר בהפרות בוטות. הנאשם לא הפנים את חשיבות ההקפדה על תנאי השחרור, ולאחר שנעצר בגין הפרה ושוחרר – שב והפר את תנאי שחרורו בשעת לילה מאוחרת.

אשר לדברי המפקחים בבית המשפט – התרשמתי כי לא הפנימו את משמעות הפיקוח וחשיבות תפקידם במילוי אחר תנאי השחרור, כאשר אביו של הנאשם אף הבהיר שלא פיקח אחריו כשהנאשם "הולך לשתות קולה, לעשן". לצד זאת, אני מוצא לאבחן בין חלקו של אחיו של הנאשם, בשאר, שלא התגורר עימו בכתובת מעצר הבית, לבין אביו אשר ביתו שימש ככתובת מעצר הבית וחלקו בפיקוח רב יותר, בנסיבות ההפרה המתוארות לעיל.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני מורה על חילוט הערבויות מתיק מ"ת 48428-12-11, כדלקמן:

א. הפקדה בסך 2,500 - תחולט במלואה.

ב. יחולט סך של 3,000 ₪ מתוך גובה הערבות העצמית.

ג. יחולט סך של 3,000 ₪ מתוך גובה הערבות צד ג' עליה חתם אביו של הנאשם, מר אליאס חורי.

ד. יחולט סך של 1,000 ₪ מתוך גובה הערבות צד ג' עליה חתם אחיו של הנאשם, מר באשר חורי.

תשלום הסך האמור של הערבויות, יבוצע עד ליום 1.6.16.