ת"פ 53452-02-12 מדינת ישראל נ' דבש ואח'

הרקע:

הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בנסיבות סעיף 382(א) לחוק האמור.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמים הינם קרובי משפחתה של אשת המתלונן, מוחמד דבש (להלן: "המתלונן"). בעקבות סכסוך בין המתלונן לאשתו הגיעו הנאשמים ביום 21/8/2010 בסמוך לשעה 15:00 לפתח ביתו של המתלונן בצור בחר, והמתינו במקום. כעבור זמן, בעת שהמתלונן יצא מביתו, תקפו אותו הנאשמים בצוותא חדא. הנאשמים הכו את המתלונן באגרופים ובבעיטות בגבו, בבטנו ובראשו.

כתוצאה מהמכות שספג המתלונן מהנאשמים נגרמו לו נפיחות וסימן כחול בעין שמאל, ואדמומיות באזור הימני של הצוואר, והוא פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים.

תמצית טיעוני הצדדים:

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשמים עונש מאסר למשך 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

המאשימה טענה כי בנסיבות תיק זה נע מתחם הענישה בין מאסר קצר בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

בטיעוניה ציינה המאשימה כי לנאשם מס' 1 אין עבר פלילי, ולנאשם מס' 2 הרשעות לפי דיני התכנון והבניה, שאינן ממן העניין. עוד ציינה המאשימה כי הנאשמים הודו וחסכו מזמנו של בית המשפט.

המאשימה טענה כי המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשמים של"צ אינה הולמת את חומרת העבירה בנסיבותיה.

ב"כ הנאשמים ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשמים צו של"צ, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.

הסנגור התייחס בטיעוניו לכך שהאירוע התרחש לפני 4.5 שנים, ולקרבה המשפחתית בין המתלונן לנאשמים.