ת"פ 53067-03-11 מדינת ישראל נ' פנחסי ואח'

לפני בקשה להארכת מועד לביצוע צו איסור שימוש חורג, שהוגשה בהתאם לסעיף 207 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. הבקשה הוגשה בתאריך 4/5/15.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טיעוני הצדדים-

עסקינן בצו איסור שימוש חורג, שהוצא במסגרת גזר דין, אשר ניתן כנגד המבקשים בתאריך 4/5/14. המבקשים הורשעו בעבירות של שימוש חורג במקרקעין, למטרת מסחר, בהיקף משמעותי של כ – 700 מ"ר. בהתאם לאמור בגזר הדין, נכנס צו איסור השימוש החורג לתוקפו ביום 4/5/15.

בבקשה נטען כי המבקשים הפקידו בתאריך 11/5/14, בוועדה המקומית לתכנון ולבניה עמק חפר, בקשה מס' 20140333 לביצוע שימוש לפל"ח, מחסנים וחנות לממכר כלי בית ומתנות, בשטח של 500 מ"ר. הוועדה המקומית מסרה למבקשים מסמך דרישות להשלמה, הכולל בחובו, בין היתר, דרישה לקבלת אישור מרשות מקרקעי ישראל ( נספח א' לבקשה ). לשיטת המבקשים, הליך ההסדרה נעצר אצל רמ"י משום שבתאריך 18/2/15, הגישה רמ"י תביעה כנגד המבקשים בבית משפט השלום בפתח תקווה, בין השאר, בגין המקרקעין מושא הבקשה ( ת"א 43682-02-15 ). בנסיבות אלו, עותרים המבקשים לדחות מועד כניסתו לתוקף של הצו ב – 60 ימים ממועד סיום הדיונים בתיק האזרחי או ב – 10 חודשים לפחות.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לשיטת המשיבה, מדובר בבקשה לדחיית מועד ביצוע הצו לתקופה בלתי קצובה, דבר המהווה סעד לא סביר ובלתי מידתי. עוד נטען, כי ספק רב אם קיים אופק תכנוני וכי לא ניתן לומר שההיתר מצוי בהישג יד. כן הדגישה המשיבה, שאף שהבקשה להיתר, שהוגשה מטעם המבקשים, עוסקת בשטח של 500 מ"ר, בפועל עושים המבקשים שימוש בשטח של כ – 1000 מ"ר. בהקשר זה יוער, כי מתשובת המבקשים לתגובת המשיבה עולה, כי השטח בו הם עושים שימוש משתרע לכל היותר על 700 מ"ר ( סעיף 5 לתגובת המבקשים ).

דיון והכרעה-