ת"פ 52827-02-14 מדינת ישראל נ' נוג'יידאת

כתב האישום

1.הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן. עבירות של תקיפת סתם-בן זוג, עבירה לפי סעיף 382(ג), תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין; תקיפה סתם- בן זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב לחוק העונשין.

2.עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי ביום 21.2.2014 תקף הנאשם את בת זוגו וגרם לה חבלות של ממש. בהמשך הנאשם התעצבן וזרק דברי אוכל לעבר גופה של המתלוננת. לאחר שהמתלוננת שהתה בבית הוריה התקשר הנאשם אליה מספר פעמים ואיים עליה בפגיעה שלא כדין.

3.הצדדים הגיעו ביניהם לידי הסדר טיעון, אשר במסגרתו התביעה עתרה להטלת 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה ובניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי והתחייבות.

טיעונים לעונש מטעם הצדדים

4.המאשימה עתרה לכבד את הסדר הטיעון והפנתה לאמור בתסקירי שירות המבחן בעניין ההליך הטיפולי שבו הנאשם החל.

5.הסנגור עתר לכבד את הסדר הטיעון וטען כי הסדר הטיעון הינו מאוזן וראוי וביקש לאפשר לנאשם להשתקם. לטענתו הנאשם והמתלוננת החלו תהליך טיפולי ולאחרונה נולדה להם בת.

דיון:

6.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות אלימות מילולית ופיזית כלפי בת זוגו. הערך החברתי שנפגע כתוצאה ממעשיו הינו זכותה של המתלוננת, ככל אדם אחר, לשמירה על בטחונה האישי ועל שלמות גופה. בהתאם למדיניות הענישה הראויה אשר נקבעה על ידי בית המשפט העליון, יש להטיל עונשים מרתיעים, על מבצעי עבירות האלימות כלפי בן משפחתם, למען יראו וייראו. בע"פ 669/12 עמיאל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,19.04.12), בית המשפט עמד על סלידת החברה מעבירות אלה וקבע:

"קשה להלום כי בישראל של המאה העשרים ואחת, עדיין רווחת התופעה של אלימות במשפחה, ובמיוחד אלימות נגד בת זוג, משל הייתה רכוש וקניינו של הבעל. כל זאת, תוך ניצול פערי כוחות פיזיים, לעתים תוך ניצול תלות כלכלית ורגשית של בת הזוג, ותוך ניצול העובדה שהדברים מתרחשים בין כתלי הבית כשהם סמויים מן העין. התופעה מעוררת שאט נפש וסלידה, והענישה בעבירות אלה צריכה לשקף את המימד המחמיר של עבירות אלימות במשפחה, תוך הכרה בעוול ובנזק הנפשי או הפיזי שנגרם לבת הזוג ובפגיעה בכבודה".