מדינת ישראל נ' צוקרמן

הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מעובדות כתב האישום עולה כי ב-22.11.15 נהגה הגברת ש.י. (להלן: המתלוננת) ברכבה בצומת הרחובות מרדכי ביטרמן ולוי אשכול בפתח תקווה. המתלוננת הבחינה בפקק תנועה, שנגרם מעומס רכבים בכניסה לבית ספר במקום, ובנסיבות אלה עקפה את הפקק והמשיכה בנסיעה. בהמשך, בצומת הרחובות קפלן ודגל ראובן, ברמזור, יצא הנאשם מרכבו וניגש לרכבה של המתלוננת אשר פתחה את החלון הקדמי השמאלי. הנאשם צעק לעבר המתלוננת "מה את עושה, למה עקפת", הכניס את ידו דרך החלון ודחף את המתלוננת בכתפיה.

הצדדים הגיעו להסדר לפיו הנאשם יישלח לקבלת תסקיר אשר יבחן את שאלת אי ההרשעה. במידה והתסקיר ימליץ על אי הרשעה, נוכח פגיעה קונקרטית, ויהיה חיובי, לרבות נטילת אחריות, הבעת חרטה, סיכוי נמוך להישנות מקרים, הוסכם כי המאשימה תאמץ את ההמלצה, ובמידה ולא - יטענו הצדדים באופן פתוח.

לאור זאת הופנה הנאשם למתן תסקיר בעניינו.

מהתסקיר עולה כי הנאשם, כבן 48, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לילדים בני 13 ו-16.

הנאשם הינו בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני במנהל עסקים. הוא עובד בשנים האחרונות כמנהל מוצר בחברת הייטק מובילה ועבד בעברו בתחום ההיי טק בתפקידי תכנות וניהול. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הינו אדם מתפקד וכי העבירה הינה חריגה להתנהלותו הרגילה. נמסר כי הרקע לביצוע העבירה היה תסכולו וכעסו של הנאשם מהתנהגותה של המתלוננת, תוך סיכון המשתמשים בכביש והילדים שהיו בדרכם לבית הספר, וכי לא פעל בשיקול דעת.

הנאשם קיבל אחריות על ביצוע העבירה, הביע חרטה ובושה וביקש לפצות את המתלוננת.

לאור האמור לעיל, המליצה קצינת המבחן על הטלת עונש של 100 שעות של"צ על הנאשם כעונש חינוכי ובמטרה להפחית הישנות עבירות. הנאשם הסכים לביצוע עונש זה וגובשה עבורו תכנית של"צ בהתאם.

לעניין ההרשעה, הומלץ על סיום ההליך ללא הרשעת הנאשם, בהתחשב בכך שמדובר בעבירה יחידה וכן לאור נטילת האחריות ומתוך רצון למנוע פגיעה בעתידו של הנאשם בתחום ההיי טק.

בדיון שנקבע לטיעונים לעונש העידה המתלוננת, גב' שרה יהלום.

לטענתה היא סובלת מסיוטים וחרדה מאז האירוע ומקפידה לנסוע ברכב עם חלון סגור. המתלוננת מסרה כי בעת האירוע סברה שהנאשם פונה אליה לבקשת עזרה והופתעה כאשר תקף אותה.