מדינת ישראל נ' אבו גאבר

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

כתב האישום והמענה לו

1.כנגד הנאשם, יליד 1941, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נסיון לפציעה כשהעבריין מזויין, בניגוד לסעיף 335(א)(1) יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי העובדות ביום 16.6.14 סמוך לשעה 21:30 התפלל ר.א.ג., אחיינו של הנאשם (להלן – המתלונן), במסגד "עלי" בטייבה. בנסיבות אלה, קילל הנאשם את המתלונן ואמר לו "צא החוצה יא מניאק" מספר פעמים והמתלונן המשיך להתפלל. בתגובה רץ הנאשם אל עבר המתלונן כשהוא אוחז בסכין ומתפללים אחרים שהיו במסגד תפסו אותו והרחיקו אותו מהמתלונן. בהמשך, השתחרר הנאשם מאחיזתם של המתפללים ורץ בשנית אל עבר המתלונן כשהוא אוחז בסכין, ושוב נתפס והורחק מהמתלונן בידי המתפללים האחרים, עד שהוצא מחוץ למסגד.

2.בישיבת המענה לכתב האישום הסביר ב"כ הנאשם את הרקע להגשת התלונה מצד המתלונן. לדבריו, בנו של הנאשם הותקף, בין היתר, על ידי המתלונן, באופן שנגרם נזק לרכבו. בין הצדדים נערך הסכם סולחה כשכל מבוקשו של הנאשם הוא שהמתלונן ובני משפחתו יתרחקו ממנו, אך הם אינם משלימים עם זאת והמתלונן העליל עליו עלילה. הנאשם הכחיש שניסה לתקוף את המתלונן-אחיינו באמצעות סכין בתוך המסגד (עמ' 4).

3.נוכח כפירת הנאשם נשמעו הראיות בתיק. מטעם המאשימה העידו העדים הבאים:

-המתלונן, ר.א.ג.;

-יאסר אבו זיאד, קרוב משפחתם של המתלונן והנאשם;

-ענאן אלטלאלקה, חברו של המתלונן (הוכרז "עד עויין" (עמ' 30) והודעתו הוגשה (ת/4));

-שעבאן אבו ג'אבר, בן דודו של המתלונן ואחיין של הנאשם (הוכרז "עד עויין" (עמ' 36) והודעתו הוגשה (ת/5));

-עלי אבו דיב, בן דודו של המתלונן ואחיין של הנאשם (הוכרז "עד עויין" (עמ' 44) והודעתו הוגשה (ת/6));

-החוקרת רס"ל הודיה גיגי, גובת הודעות עדי התביעה והודעת הנאשם (ת/3).

מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד.