ת"פ 51690-03-15 מדינת ישראל נ' טווינס דלקים בע"מ ואח'

כתב האישום:

1.נאשמת מס' 1 היא חברה בע"מ המשווקת דלק ורשומה כ"עוסק מורשה" מס' 513794081 לעניין סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "החוק"). נאשם מס' 2 הינו מנהלה הפעיל של נאשמת מס' 1 בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, בשנות המס 2013, 2014.

2.הנאשמים היו חייבים להגיש דוחות במועד ובדרך שנקבעו בחוק ובתקנות מס ערך מוסף, אך לא הגישו במודע את הדוחות התקופתיים למועדים הבאים: 12/2013 עד 7/2014 וכן 10/14 ו - 11/14. על פי הנטען, בכך שלא העבירו את כספי המע"מ בסך כולל של 988,741 ₪, גרמו הנאשמים לפגיעה בקופה הציבורית.

3.לנוכח הודאתם, הורשעו הנאשמים ב – 10 עבירות של אי הגשת דוחות במועד, עבירה לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק.

טיעונים לעונש מטעם המאשימה:

4.המאשימה הדגישה את חומרת העבירות שבהן הורשעו הנאשמים וטענה כי קרן המס עומדת על סך של כ – מיליון ₪, כך שעם ריבית והצמדה הסכום גבוה אף יותר. לטענתה, מדובר בחוב מס עצום והנזק הרב לקופה הציבורית מחייב התייחסות עונשית מחמירה ומרתיעה. המאשימה טענה כי נכון להיום, מתוך סכום זה הגישו הנאשמים שני דוחות כדוחות אפס ועוד שני דוחות לתשלום בסך 10,000 ₪, כך שהלכה למעשה הנאשמים כמעט לא שילמו דבר.

5.לטענת המאשימה נפסק כי בעבירות מס שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבות אישיות, לרבות מצב כלכלי קשה, שכן פגיעתן קשה למשק ולכלכלה. עברייני המס אינם נרתעים משליחת יד לקופה הציבורית ובכך פוגעים בערך חברתי של שוויון בנטל המס. מתחם הענישה במקרה זה, לשיטת המאשימה, בנוגע לנאשם 2, נע בין 6 חודשי מאסר אשר ניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, וכן מאסר על תנאי הנע בין 8 חודשים ל – 12 חודשים. בנוגע לקנס המתחם הינו בין סכום של 70,000 ₪ עד 100,000 ₪. לאור האמור, עתרה המאשימה לגזור עונשים ברף העליון של המתחם, כך שיכללו עונש מאסר בפועל ארוך ומשמעותי, שלא ירוצה בעבודות שירות, קנס כספי גבוה ומאסר על תנאי. באשר לנאשמת מס' 1 עותרת התביעה לקנס כספי.

טיעונים לעונש מטעם ההגנה:

6.לדברי הסנגור, ההלכות בנוגע לעבירות מס מוכרות, אך יש לזכור כי עסקינן בעבירה אשר הינה הקלה ביותר מבין עבירות המס והעונש המירבי לצידה הינו שנת מאסר. הסנגור הפנה לשורה ארוכה של גזרי דין, בהם הסתפקו בתי המשפט בעונשים אשר לא כללו מאסר בפועל, אלא מאסרים שרוצו בעבודות שירות ואף פחות מכך. הסנגור טען כי אף במקרה דנן זהו מתחם הענישה ההולם. הסנגור טען כי העונש הראוי במקרה דנן, על אף סכום המס הגבוה, הינו עבודות שירות, וזאת לנוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם 2. לנאשם 2 אין הרשעות קודמות, הוא הודה ולקח אחריות על מעשיו. בשנת 2011 נפל הנאשם 2 קורבן למעשה הונאה מצד גורם עסקי לו סיפק סחורה, דבר אשר אילץ את הנאשם 2 למכור תחנת דלק שהייתה בבעלותו וכן את יתר נכסיו. בשנת 2014 עסקו קרס ופעילותו הופסקה.

7.לדבריו, הנאשם 2 אדם חיובי, אשר אף תרם תרומה חיובית לחברה ולמוסדות שונים. לנאשם 2 ילדים קטנים ולכן מאסר בפועל יפגע משמעותית בו ובמשפחתו. הסנגור ציין כי הנאשם 2 מודע לכך שסכום המס בתיקו גבוה מתיקים רבים בהם הסתפק בית המשפט בעבודות שירות. עם זאת, לנוכח נסיבותיו האישיות הייחודיות של נאשם 2, הכף נוטה אף במקרה זה להטלת מאסר בעבודות שירות, לתקופה אשר ייקבע בית המשפט, מאסר מותנה, קנס כספי ברף התחתון, לאור המשמעויות מרחיקות הלכת של קנס גבוה על הנאשם 2 ומשפחתו. לגבי נאשמת 1, ביקש הסנגור כי בקביעת גובה הקנס, יתחשב בית המשפט בנסיבות אשר הביאו לקריסתה.