מדינת ישראל נ' בטאט ואח'

ביום 9.7.18, בתום ניהול ההוכחות בתיק, הודעתי לנאשמים על החלטתי לזכותם מחמת הספק, להלן נימוקיי:

כללי

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם תקיפה בצוותא של המתלונן וגרימת חבלה של ממש לפי עבירות לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וסעיף 380 לחוק.

    

   כעולה מכתב האישום, נאשם 1 הינו בעליו של עסק בשם "רעננה סיטי" באזור התעשייה ברעננה (להלן: "העסק", "החנות" או "המקום") ונאשם 2 עובד בעסק כשכיר. בתאריך 2.12.16 נכנס לעסק המתלונן וביקש לרכוש כרטיס הגרלה מסוג "ווינר" בסכום של 1000 ₪ בסמוך לשעת סגירת ההגרלה. המתלונן ביקש לשלם בכרטיס אשראי שהתברר כלא תקין. בהמשך, משלא ניתן היה לבטל את העסקה מסר לנאשם 2 כערבון טלפון סוללרי השייך לאחר ואף הוא התברר כלא תקין. נאשם 2 עדכן בעניין את נאשם 1 וזה הסביר לו שמדובר בנוכל וביקש ממנו שככל שהמתלונן ישוב לעסק יעכב אותו עד שתגיע משטרה שיזעיק למקום. לאחר זמן קצר, משהתברר למתלונן שכרטיסו זכה חזר לעסק לפדות כספי הזכייה. באותן נסיבות התגלע בינו לבין הנאשמים ויכוח במהלכו תקפוהו הנאשמים בכך שנאשם 2 אחז בצווארו, נאשם 1 אחז בגופו ושניהם הוליכוהו מחוץ לעסק ומחוץ לטווח מצלמות האבטחה. שם היכה אותו נאשם 2 במכות אגרוף עד שנפל לרצפה ונאשם 1 בעט בו בעודו שכוב על הרצפה. כתוצאה מכך נגרמה אדמומית בפניו.

2. במסגרת פרשת התביעה העידו המתלונן, חברו שהסיעו למקום מר רמזי מנצור ושוטרים. מטעם ההגנה העידו הנאשמים ואשת נאשם 1.

    

   יריעת המחלוקת

3. המחלוקת העובדתית בין הצדדים בתיק אינה רחבה. למעשה, הנאשמים לא חלקו על כך שבתוך החנות השתמשו בכח כלפי המתלונן כדי לעכבו והתנהלותם זו אף מתועדת ע"י מצלמות האבטחה. הנאשמים אף אישרו כי המתלונן נפל מחוץ לחנות אך טענו, כי החליק והנפילה לא נגרמה כתוצאה מתקיפתם.