ת"פ 50994-06-11 מדינת ישראל נ' ירד

1.כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה/שהייה בשטח אסור בניגוד לתנאי לפי סעיף 27 (א)(2) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, תשס"ה- 2005 (להלן: "החוק"), לפי המפורט בו.

2.במהלך שמיעת ההוכחות ביום 17.2.14 עלה מדברי עד התביעה השוטר אלכס נוביקוב כי מדיניות אכיפת החוק בחומש אינה ברורה, וכי חרף הפעלת משאבי אכיפה רבים במקום- תיקים רבים נסגרים, או כלל אינם נפתחים.

3.לאור האמור, ביום 12.10.14 הגיש ב"כ המבקש בקשה לעיין בחומר חקירה מכוח סעיף 74 או 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, שעניינו רשימת התיקים וכתבי האישום, כמו גם תיקים סגורים, שהוגשו ע"י המשיבה נגד נאשמים (או חשודים) אחרים בעבירה מהמיוחסת למבקש בין השנים 2010-2014, ושעניינו מדיניות התביעה באשר להעמדתם לדין של אזרחים ישראליים בגין כניסה לשטחי הרשות הפלסטינית או כאלה המוגדרים שטחי A ו-B על פי הסכמי אוסלו.

כמו התבקש בית המשפט להורות על זימונו של היועמ"ש באיו"ש כעד הגנה בעניין מדיניות האכיפה של רשויות בחוק באיו"ש באשר לכניסת ישראלים לאזורים האמורים.

4.על פי החלטת כב' השופט קרשן מיום 5.11.14 – הועברה הבקשה לדיון והכרעה בפני, הגם ובפניי נשמעות הראיות.

לא הובאה התנגדות הצדדים לכך.

5.מטיעוני ב"כ המבקש עולה כי כתב האישום דנן הוגש כנגד המבקש ביוני 2011, כאשר עדותו של העד נוביקוב כאמור מלמדת על יחס בלתי מידתי בין כמות האנשים המבצעים עבירות דומות לשיטת המשיבה לבין מספר הנאשמים העומדים לדין בגינה. באמירת העד קיימת אינדיקציה ראשונית למדיניות אכיפה בררנית, ולכל הפחות- בלתי עקבית, של המשיבה בעבירה המיוחסת למבקש.

לטענתו ביום 18.6.14 פנה ב"כ המבקש למשיבה בבקשה לקבלת את המידע נשוא הבקשה, אולם זו השיבה בשלילה, בטענה לפיה "אין באמור חומר חקירה בהתאם לדין ולפסיקה הנוהגת".

בית המשפט העליון הכיר באפשרות לבסס טענה לפגיעה בשוויון אף כאשר אין יסודה בפגיעה שיקולי זרים, הפליה מכוונת או חוסר תום לב מצד הרשות, וקל וחומר כשאלו ישנם (מפנה לע"פ 6328/12 מ"י נגד פולדי פרץ מיום 10.9.13).

המבחן המרכזי בפסיקה להיותו של חומר בבחינת "חומר חקירה" לפי סעיפים 74 ו-108 לחסד"פ הינו מבחן הרלוונטיות, בין אם מצוי בידי התביעה ובין אם לאו.

בפסיקה נקבע כי מקום בו הטעם לקבלת המידע מתיקי החקירה הינו הרצון להוכיח אכיפה בררנית ,משקלו של האינטרס הלגיטימי יגבר ככל שהמבקש יוכל להצביע על בסיס ראשוני לקיומו של שד סלקטיביות באכיפה (עע"מ 1786/12).

כיום נקבע כי נתונים סטטיסטיים בדבר מדיניות העמדה לדין הינם בבחינת "חומר חקירה" (בע"ח 31996-03-14).

בנסיבות אלה, אמירתו של העד נוביקוב מהווה יותר מחשד ראשוני לגבי אכיפה בררנית, בלתי עקבית ולא ברורה של החוק.