ת"פ 50774-09-12 מדינת ישראל נ' בר לוי ואח'

1.הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לשניהם עבירת קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 סיפא + 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כאשר נאשמת 1 מורשעת גם בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.על פי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן במועדים הרלוונטיים היו הנאשמים בני זוג, אשר התגוררו יחדיו, הנאשמת עבדה באותה תקופה בחברה כמזכירת סמנכ"ל. החל מינואר 2007 ועד חודש יוני 2009, קרי תקופה של כשנתיים וחצי, קיבלו הנאשמים במרמה ובצוותא כספים מאותה חברה וזאת לאחר שהנאשמת דיווחה, בידיעתו של הנאשם, על היותו עובד בחברה. הנאשמת נהגה מדי חודש במהלך אותה תקופה להעביר דו"ח שעות נוכחות לחשב החברה עבור הנאשם. כל זאת ,כאשר בפועל הנאשם כלל עבד בחברה. כתוצאה מכך, קיבלו הנאשמים סך כולל של 162,472 ₪, שהועברו לחשבונו של הנאשם בבנק ערבי ישראל, עבור 30 חודשי עבודה פיקטיביים.

3.כאמור, הנאשמים הודו במיוחס להם בכתב האישום המתוקן.

4.מעשיהם של הנאשמים פוגעים בערכים מוגנים של החברה בדמות זכותו של אדם לקניינו ובכלל זה גם של חברה בע"מ. עניין זה מודגש אף ביתר שאת בעניינה של נאשמת 1, אשר הפרה את האמון שהוא בסיס ליחסי עובד מעביד. שני הנאשמים פגעו בערך של אמירת אמת.

5.לעניין קביעת מתחם הענישה, יש להתייחס למספר הרב של מעשי הגניבה. אומנם מדובר בפרשה אחת, אך אין להתעלם מכך כי מדובר למעשה, בשלושים מעשי לקיחת דבר במרמה. בכל חודש וחודש, כאשר חזרו על פעולתם, ביצוע למעשה, מחדש, את העבירה תוך קבלת החלטה מחדש על ביצועה. יש להתחשב במרכיב המרמה הכלול בעבירה בסכום המצטבר של הגניבות. כמו כן, יש להחמיר בענישה נוכח הקלות שבה ניתן לבצעה וזאת על מנת לשמש גורם מרתיע ומבהיר את גבול המותר והאסור גם אם הפעולה קלה.

6.רף הענישה חייב לכלול מאסר, שכן בהעדר מאסר, ובהעדר מתחם ענישה הכולל מאסר בפועל, לא ניתן להבהיר חומרת המעשים.

7.נוכח האמור לעיל, ובהתאם לע.פ.ג (חי') 33543-07-13 מדינת ישראל נ' ליוא הזימה, פסק דין מיום 24/10/13 הינו בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

8.בבואי לדון בעונשו של כל אחד מן הנאשמים, יש לבחון עניינו של כל אחד בנפרד, אך יחד עם זאת, בשים לב גם בעניינו של השני, על מנת שיימצא איזון ראוי והתאמה בענישה, גם אם אינה צריכה להיות אחידה, שכן נסיבותיו של כל אחד שונות וחלקו שונה.

נאשמת 1: