ת"פ 49839-12-13 מדינת ישראל נ' שוורץ

בפתח הכרעת דין זו, אפתח ואומר מסקנתי, לפיה יש לזכות את הנאשמת מהעבירות המיוחסות לה בכתב האישום: תקיפה סתם – עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), איומים (3 עבירות) – עבירה לפי סעיף 192 לחוק ועבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק.

על פי כתב האישום ביום 21.5.10, סמוך לשעה 17:47, החל ויכוח בין הנאשמת לבין המתלונן, בעקבות ריב בין ילדיהם של השניים. על פי כתב האישום, איימה הנאשמת על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגוף בנו, כך שאמרה לו, שאם בנו יגע בבנותיה, תרביץ לו הנאשמת, וזאת בכוונה להפחידו או להקטינו. בהמשך לכך, תקפה הנאשמת את המתלונן, בכך שסטרה לו על לחי שמאל, תוך שמיד ובסמוך, דחף המתלונן את הנאשמת, וזו נפלה ארצה ומשקפיה נשברו.

בהמשך, הגיעה למקום האירוע המתלוננת, אחותו של המתלונן, ובמטרה להרגיע את הנאשמת, הכניסה את הנאשמת לדירה. בהמשך, נכנסה הנאשמת למטבח הדירה, ויצאה מן המטבח, כשבידה סכין מטבח. על פי כתב האישום, מיד ובסמוך לכך, איימה הנאשמת על המתלוננת בכך שאמרה לה "תזוזי, אם לא אני אדקור אותך" וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

לאחר מכן, איימה הנאשמת על המתלונן בהתנהגות ובמילים, כשאמרה לו : "אני ארצח אותך", תוך שהיא אוחזת בידה את הסכין, כל זאת במטרה להפחידו או להקניטו.

ביום 22.6.14 כפרה הנאשמת בעובדות כתב האישום, בפני כבוד השופטת שמואלי – מאייר. משכך, נקבע התיק לשמיעת הראיות.

מטעם התביעה העידו רס"פ אמנון גנאור, המתלונן מר אברהם מושיאשווילי (להלן: "המתלונן"), המתלוננת הגב' שרה דוידזון (להלן: "המתלוננת"), השכן מר יונה אשטוקר (להלן: "יונה") והשכן מר יוסף טלקר (להלן: "טלקר").

הנאשמת העידה אף היא, וכן העיד מטעמה מר רמי עמר בן זוגה.

דיון והכרעה

4.טרם שאגש למלאכת סקירת העדויות וניתוחן, אציין, כי ההכרעה בתיק מושתתת, בעיקרה, על התרשמות בית המשפט מעדויות העדים שהעידו, כאשר בעדויות עדי התביעה התגלו סתירות רבות, ביחס לכל אחד מרכיבי כתב האישום. הסתירות התבטאו בכך שעדי התביעה סתרו זה את זה, ביחס לרכיבים עובדתיים מהותיים ורבים בכתב האישום, והן בסתירות פנימיות, בין עדויותיהם במשטרה ובפני בית המשפט, באופן המביא למסקנה, כי אין מקום לקבל עדויות אלה, ולמעשה, עדויות אלה אינן מאפשרות לבית המשפט לבסס כל ממצא עובדתי.