ת"פ 49067-07-14

לאחר עיון בהודעת הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם אינו ניתן להשמה בעבודות שירות בשל תפקודו בעבר, במסגרת ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

בית המשפט שב ומבהיר בזאת כי לביהמ"ש בלבד הסמכות לקבוע כיצד ירצה נאשם מאסרו והיה ויקבע כי ירצה המאסר בעבודות שרות הרי, שאם לא יעמוד בתנאים, ניתן יהיה להפסיק העבודות באופן מנהלי או אחרת ולהורות על נשיאת יתרת התקופה במאסר מאחורי סורג ובריח.

ר' לעניין זה הנאמר בדעת הרוב בע"פ 779/08 מוסלי נ' מ"י:

"סמכות הממונה על פי סעיף 51 ב (ב) לחוק העונשין, כפופה לסמכות בית המשפט, היינו, בית המשפט הוא המחליט האם יבוצע גזר הדין בעבודות שרות. על הממונה מוטלת החובה, ככל שאפשרי הדבר, להביא לפני בית המשפט מקומות עבודה מתאימים לנידון ולעיתים רצוי אף יותר ממקום עבודה אחר" . (ההדגשה שלי – ר.ל.).

זאת ועוד, מהנחיות פרקליטות המדינה (הנחיה מס' 9.13 – "הגשת חוות דעת לבית המשפט מטעם הממונה על עבודות שרות", עדכון אחרון 01/01/2003) עולה כי:

"בהנחה שהנאשם כשיר מבחינה רפואית ותעסוקתית, הסמכות להורות על נשיאת המאסר בעבודות שרות נמצאת בידי בית המשפט ולא בידי הממונה על עבודות השרות... על הממונה על עבודות השרות לציין בחוות דעתו גם מהי העבודה המתאימה ביותר לנאשם, בהתחשב בהוראת בית המשפט, על אף העובדה שלדעתו נכון היה שלא לשלוח את הנאשם לבצע עבודות שרות כלל". (ההדגשות שלי – ר.ל.).

בענייננו, לא פעלה הממונה בהתאם להנחיות ודרישות החוק והתעלמה מהחלטות ביהמ"ש שמיום 18.01.2015 ומיום 10.03.2015 ובכך נגרמת סחבת בטפול בתיק שלא לצורך.

על הממונה היה לבדוק ולהעביר לביהמ"ש פרוט מקומות עבודה אופציונאליים שנבדקו עבור הנאשם וכן המאמצים שנעשו להשמתו של הנאשם במקום עבודה – בעניין זה לא הועבר לביהמ"ש בדל אינפורמציה, תוך התעלמות מוחלטת מהחלטת ביהמ"ש ומתכתיבי החוק.

על הממונה היה למצות, איפוא, בבדיקתה כל אפשרות ממשית לשילוב הנאשם בעבודות שרות ולא הובאה בפני כל אינפורמציה כי אכן עשתה כן.