ת"פ 48643-10-12 מדינת ישראל נ' יעקב

רקע 

1. נגד הנאשם הוגש ביום 26/7/12 כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 בצרוף סעיף 418 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין בשל מעשים שבוצעו בתחילת שנת 2011.

    

2. ההליכים בתיק נדחו מעת לעת עקב קושי לאתר את הנאשם. לאחר שהנאשם אותר ביום 27/4/15 ביקש בא כוחו כי תתקבל חוות דעת פסיכיאטרית שתבחן את אחריותו של הנאשם לביצוע המעשים ואת כשירותו לעמוד לדין.

    

3. ביום 27/5/15 התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית שערכה ד"ר וואש, סגנית הפסיכיאטר המחוזי, ממנה עולה כי בזמן ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום היה הנאשם שרוי במצב פסיכוטי על רקע מחלת נפש ממושכת (סכיזופרניה) ממנה הוא סובל מזה מספר שנים ומשכך הוא לא היה אחראי למעשיו. עוד קבעה ד"ר וואש כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין והמליצה על המשך טיפול פסיכיאטרי אמבולטורי.

    

   טיעוני הצדדים

4. על בסיס האמור בחוות הדעת, עתר ב"כ הנאשם כי בית המשפט יורה על זיכויו של הנאשם, זאת בהסתמך על קביעתו של בית המשפט העליון ברע"פ 2675/13 מדינת ישראל נ' וחנון (להלן: "עניין וחנון"). לדידו, במצב דברים זה התוצאה היחידה האפשרית היא זיכויו של הנאשם ומשכך אין משמעות למועד זיכויו של הנאשם - בין אם לאחר שימצא כשיר לעמוד לדין במסגרת בירור האשמה יוכח שלא ביצע את המעשים וימצא זכאי, ובין אם יוכח כי ביצע את המעשים שאז תעמוד לזכותו הגנת אי השפיות הקבועה בסעיף 34ח לחוק העונשין, כך שמשמעות הפסקת ההליכים ולא זיכוי הנאשם, אינה מתחשבת במצבו של הנאשם וגורמת לו לסבל ולעוגמת נפש.

    

5. ב"כ המאשימה התנגדה לזיכויו של הנאשם בהתבסס על סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסדפ") הקובע כי במצב של אי כשירות דיונית ההליכים נגד הנאשם יופסקו וזאת בניגוד לסייג אי שפיות הקבוע בסעיף 34ח לחוק העונשין אותו ניתן להחיל רק לאחר שמיעת ראיות ובירור אשמה. לדבריה, בשונה מעניין וחנון שם שמע בית המשפט את הראיות בתיק וקבע באופן מהותי אם בוצעה העבירה אם לאו, בעניינינו הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין ומשכך אינו יכול להביא את גרסתו לפני בית המשפט ולא ניתן לקבוע אם ביצע את המעשים המיוחסים לו כמצוות הוראת סעיף 34ח לחוק ומשכך לא ניתן להסתמך על הוראת חוק זו.

    

6. עוד עתרה ב"כ המאשימה כי בית המשפט יורה על צו אשפוז בעניינו של הנאשם התואם את תקופת המאסר המרבית הקבוע לצד העבירות בגינן הוא הועמד לדין.