ת"פ 4859-06-14 מדינת ישראל נ' חדקה

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירות שעניינן תקיפה וחבלה של ממש.

העבירות נעברו ביחד עם אחרים, שנשפטו לעבודת שירות.

הערך החברתי המוגן מוכר היטב וכך גם עיקרון ההלימה.

2.לא ניתן להקל ראש בחומרת העבירות כאן ובערך החברתי המוגן, אך על פי החוק והפסיקה – כל אירוע וכל נאשם נבחנים על פי הנסיבות הספציפיות.

3.אשר להבנייה.

העבירה נעברה במסגרת אירוע אחד שנשא אופי מתגלגל/מתדרדר.

הרקע לביצוע העבירות – סכסוך משפחתי, שכנראה נרגע, בנסיבות של "הפרדת כוחות". יצויין כי חלקו של הנאשם באירוע העברייני – קטן באופן משמעותי מחלקם של האחרים (מרבית כתב האישום מתייחס לסעיד, חליל ומוחמד). האחרים גם מבוגרים ממנו.

בענייננו - בהתחשב בקיומם של גורמים מנמיכי מיתחם, כמפורט לעיל – מתחם העונש ההולם נע החל ממאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר, שניתן לרצותם בעבודת שירות.

4.אשר לענישה הספציפית.

הנאשם הינו צעיר, כאשר במועד ביצוע העבירות היה כבן 21 בלבד – בגיר צעיר, נטל אחריות על ביצוע העבירות והביע חרטה. הן נטילת האחריות והן החרטה בבית המשפט – לא היו מסוייגות.

אין לחובתו הרשעות קודמות כלל. הנאשם עובד ומתפרנס. מאז מות אביו הוא מפרנס גם את אימו המבוגרת ואת כל אחיו הקטינים. המשפחה הינה קשת יום (הוגש מסמך נ/1).

בהתחשב בנסיבות שצויינו – העונש אמור להיגזר בחלקו הנמוך יותר של המיתחם.