ת"פ 48468-06-13 מדינת ישראל נ' אבו אלעפיה

כמצוות הדין, אני מודיע בפתח הדברים על זיכויו של הנאשם.

כתב האישום ותשובת הנאשם לאישום:

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות שעניינן היזק לרכוש במזיד ותקיפה הגורמת חבלה ממש, עבירות על פי סעיפים 452 ו-380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

הנאשם והמתלונן, מלאכי גמליאל, הינם בעלי עסק סמוכים ביפו. על פי כתב האישום, ביום 22.7.12 בשעה 16:45, ברחוב רוסלאן 2 יפו, תקף הנאשם את המתלונן בכך שהיכה בו באגרוף. כתוצאה מהמכה, נפל המתלונן ארצה ונגרמו לו חבלות בשפה העליונה, בגב הזרת ביד שמאל, בכתף ימין, בגב ובמרפק השמאלי. כן נקרעה שרשרת זהב של המתלונן, נקרעה חולצתו ונשברה עדשה אחת ממשקפיו.

על פי האמור בכתב האישום, הרקע להתנהגות הנאשם הינו ויכוח שהתנהל בינו לבין המתלונן, ובעקבות חשדו של הנאשם, לפיו המתלונן "הלשין" עליו לעיריית תל-אביב-יפו בשל בניית ארובה שלא כדין על גג הבניין בו נמצא בית העסק של המתלונן.

הנאשם הודה כי היה במקום ובזמן המצוינים, אך טוען כי הוא זה שהותקף וכי פעל להגנתו העצמית.

גרסת המתלונן וראיות התביעה:

היחסים בין המתלונן לנאשם:

בבית המשפט העיד המתלונן כי מזה 10 שנים בתי העסק שלו ושל הנאשם נושקים זה לזה, ולהם קיר משותף. יחסיו עם הנאשם עכורים. לדבריו, הנאשם נהג לאיים עליו מילולית ולהפחיד אותו. כך, למשל, לפני כשנתיים-שלוש הנאשם אמר לו שהוא רוצה לקנות ממנו את החנות על מנת להרחיב את המסעדה שלו, ואיים עליו שאם לא ימכור לו את החנות הוא "לא יהיה פה אפילו שניה". המתלונן הוסיף כי היו עוד מקרים רבים בהם איים עליו הנאשם, אולם הוא לא התלונן עד כה, ועשה זאת רק כאשר הנאשם התקיף אותו במקרה זה. לימים, הנאשם עשה שיפוץ במסעדה שלו והשתמש בגג של המתלונן לצורך כך. כתוצאה מכך, נגרמו נזקים לגג העשוי עץ. המתלונן פנה לנאשם לצורך תשלום הנזקים, אולם זה התעלם ממנו. לדברי המתלונן, הנאשם היה מבצע את עבודת בניית הארובה לאחר השעה 16:00, על מנת שהוא לא יבחין. אולם הוא ראה זאת ואף תיעד, עד שמספר חודשים לפני אירוע התקיפה פנה למחלקת הנדסה בעיריית ת"א-יפו והגיש תלונה.

באשר לאירוע: