ת"פ 48304-12-13 מדינת ישראל נ' שומר

לפניי עתירת הנאשם לבטל את כתב האישום בעניינו בעילה של הגנה מן הצדק, בשל פגיעה נטענת בזכויותיו, בכך שלא נחקרה תלונתו לנקיטת אלימות שוטרים כלפיו, והגשת כתב האישום ללא בירור טענה זו.

הרקע להגשת כתב האישום

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בקשר לארוע מיום 3.3.13 שהתרחש בנתיבי איילון.

כפי שנמסר על ידי הסנגורית, הנאשם בחקירתו טען שהותקף על ידי שוטרת שהייתה בשטח. דברי הנאשם שתועדו בחקירתו, הועברו למח"ש, ועשרה ימים מאוחר יותר נשלח אל הנאשם, בהתאם לכתובת שמסר בחקירתו, מכתב המזמין אותו לפנות בתלונה מפורטת בצירוף תיעוד רפואי למח"ש, תוך שמובהר כי בהעדר תלונה לא ניתן יהיה לקדם בירור של הטענות והחומר יגנז.

לטענת הנאשם המכתב האמור, כמו גם החלטת גניזת התיק ביום 16.7.13, בשל זניחת התלונה, לא הגיעו אליו.

כתב האישום הוגש ביום 23.12.13 לאחר קבלת "אישור שפיטה".

ביום 9.4.14 פנתה הסנגורית למח"ש לבירור אופן הטיפול מצידם בטענות הנאשם, ונענתה כי התיק נגנז עקב העובדה שהנאשם לא התייצב למסירת תלונה רשמית.

בשום שלב לא הוגש ערר על החלטת מח"ש ולא ננקט הליך אחר בדרישה לפתיחת החקירה שנגנזה.

העתירה לביטול כתב האישום עקב המנעות מחקירת התלונה במח"ש – טיעוני הצדדים

ב"כ הנאשם טוענת כי יש מקום לביטול כתב האישום, בשל הפגיעה בזכותו המהותית של הנאשם להליך הוגן בהתאם לעקרונות של הגנה מן הצדק. היא טוענת נגד סמכותה של מח"ש לסגור תיק מחמת אי מסירת תלונה פורמלית, ומדגישה כי די היה במפורט בהודעה כדי לחייב חקירה ובירור. לשיטתה, לא קיימת עילה סגירה של תיק מחמת זניחת תלונה, והחלטת מח"ש עומדת בסתירה להוראות הדין בדבר פתיחה בחקירה כשנודע לרשות החוקרת על ביצוע עבירה. הסנגורית הפנתה להחלטות של בתי משפט השלום בהן בוטלו כתבי אישום בשל טענות דומות (יוער כי בחלק מפסקי הדין התהפכה התוצאה בערעור ויש להקפיד במקרה כזה להציג את ההחלטה שבערעור).