ת"פ 48158-12-13 מדינת ישראל נ' אנונו

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של איומים ותקיפה סתם.

בתאריך 17/11/13 באזור התעשיה כנות, ביקש הנאשם מהמתלונן כי ייסע לאחור, על מנת שהוא יוכל לעבור עם המשאית בה נהג.

משהמתלונן הסביר לנאשם כי לא יוכל לעשות כן, מאחר שמאחוריו עמדה משאית, איים עליו הנאשם באומרו לו כי ישבור את משאיתו.

הנאשם פתח את דלת המשאית של המתלונן והיכה אותו עם מוט ברזל לכיוון ראשו. המתלונן ניסה לבלום את המכה, ועל כן נפגע מן המוט בידו.

כאשר המתלונן ניסה לברוח אל כיסא הנוסע שבמשאית, היכה אותו הנאשם באמצעות מוט הברזל ברגלו.

התביעה הדגישה את הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעין ו והם הגנה על שלמות גופו של אדם והגנה על האוטונומיה של הפרט מני הפניית מלל מאיים. לטעמה של התביעה הפגיעה בערכים אלה היא בינונית עד גבוהה וכי מדובר במי שתקף את המתלונן באמצעות נשק קר וכי כל "חטאו" של המתלונן היה בכך שאמר לנאשם כי לא יוכל להסיע את רכבו לאחור.

התביעה הפנתה אל החומרה שמייחס ביהמ"ש העליון לעבירות מעין אלה והציגה פסיקה.

לטעמה של התביעה מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר בפועל, בצד מאסר מותנה, קנס משמעותי ופיצוי.

בנסיבות הכוללות של מקרה זה, עתרה התביעה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

ב"כ הנאשם עתר להסתפק בענישה צופה פני עתיד ובקנס מתון.

לטעמו מדובר באירוע ישן, בכתב אישום שתוקן לקולא ובאירוע שלא נגרמה בו חבלה של ממש, באבחנה מפסקי הדין אשר הציגה התביעה.