ת"פ 4761-01-11 מדינת ישראל נ' נחום(עציר)

לפניי בקשה למתן צו בהתאם לסעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

טיעוני הצדדים:

1. ב"כ הנאשם עתרה לקבלת צו או לחילופין הזמנת נציג עמידר, אשר יגיש דו"ח אודות סיוע בדירה או בתשלומי שכר דירה שקיבלה המתלוננת מחברת עמידר בנצרת עילית, המתייחס לשנים 2010 עד 2015 (להלן: "התקופה הרלוונטית"). בהתאם לטיעוני ההגנה, הבקשה נועדה לברר אודות דיווחי המתלוננת לחברת עמידר בנצרת עילית, ככל שהדיווחים נוגעים למקום מגורי המתלוננת בתקופה הרלוונטית ולמטרה זו בלבד. לטענת הסנגורית, התיק מבוסס על מהימנות הצדדים, והדו"ח יוכל לסייע לנאשם לבסס טענתו בדבר אי מהימנות המתלוננת, שכן המתלוננת העידה שהתגוררה בקרית אתא, אך קיבלה סיוע בדיור מעמידר בנצרת עילית. הסנגורית הסכימה כי אין קשר ישיר בין קבלת הסיוע מעמידר, לבין המחלוקת נשוא תיק זה, אולם דחתה את הטענה כי מדובר ב"מסע דיג". לטענתה, למאשימה צריך להיות אינטרס לקבלת המידע שכן יתכן שיתברר שהמתלוננת קיבלה כספים מהמדינה שלא כדין. הסנגורית הוסיפה כי אין במידע המבוקש כדי לפגוע בפרטיות המתלוננת, שכן לא מדובר בחומר שחל עליו חיסיון והמתלוננת אישרה בחקירתה כי קיבלה כספים מחברת עמידר. הסנגורית טענה כי לאחר קבלת המידע, המתלוננת תוכל לתת הסבר למידע שיתקבל, במידת הצורך.

    

2. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי בין הצדדים מערכת יחסים עכורה ומטרת הבקשה הנה להציק למתלוננת ולהכפישה, ולא בירור מהימנותה. לטענת המשיבה לא מדובר בגרסה מול גרסה שכן הראיות הנוספות שהוגשו לבית המשפט תומכות בעמדת המתלוננת. לטענת המשיבה, קבלת הבקשה עלולה לפגוע בפרטיות המתלוננת והמתלוננת מתנגדת לבקשה. עוד ציינה המשיבה כי אין בנימוקי הבקשה, לפיה "נודע להגנה" כי המתלוננת מקבלת סיוע בשכר דירה שלא כדין, סיבה לפגיעה בפרטיות המתלוננת, המהווה זכות חוקתית, ואין בהגשת התלונה נגד הנאשם כדי להתיר חשיפת כל האספקטים של חיי המתלוננת בפני הנאשם. לטענת התובעת מדובר ב"מסע דיג" בניסיון לחפש רפש על המתלוננת ואין לתת לכך יד שעה שאין קשר בין המידע המבוקש לבין המחלוקת נשוא תיק זה. עוד טענה המשיבה כי המתלוננת נחקרה בעניין ועל תשובותיה חל הכלל בדבר סופיות תשובות העד בעניינים צדדיים, האוסר על הבאת ראיות נוספות במטרה להזים את תשובותיה.

    

   דיון והכרעה:

3. בסעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 נקבע:

   "בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".

    

4. בבש"פ 9305/08 נידונו ההבדלים בין סעיפים 43, 74 ו – 108 לחוק סדר הדין הפלילי, ונקבע:

   "סעיף 108 לחסד"פ נועד לאפשר השגת חומר שאינו מצוי ברשות המשטרה או בשליטתה כיוון שאינו חלק מ"חומר החקירה", כמשמעו בסעיף 74 לחסד"פ. הסעיף מסמיך את בית המשפט להורות על הזמנת עד כדי שיביא את החומר המצוי בידיו... במסגרת שני ההליכים על בית המשפט לאזן כראוי בין זכות הנאשם למשפט הוגן לבין זכות העד לפרטיות. צוין כי השיקולים בשני ההליכים יהיו דומים, אם כי לא בהכרח זהים (בג"ץ 9264/04, פסקה 10 לפסק הדין). נראה כי כאשר מדובר בהליך לפני סעיף 108, יינתן משקל רב יותר לזכויותיו של הצד השלישי אשר לו נוגע החומר המבוקש, כגון זכותו לפרטיות".