ת"פ 47069-11-11 מדינת ישראל נ' אלמו(אסיר) ואח'

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו לאחר תחילת ניהול הוכחות במסגרת הסדר טיעון בעבירות של איומים והחזקת סכין למטרה לא כשרה.

על פי העובדות המתוארות בכתב האישום הרקע לביצוע עבירת האיומים היה ריב שהחל בין הנאשם והאחר לבין המתלונן שאף הוא חברם בעת שהיו בגילופין. אין מחלוקת כי באירוע החל המתלונן כשנתן מכת אגרוף לפניו של האחר ונמלט מהמקום.

בשלב זה נכנס הנאשם בתמונה וכשהוא מצויד בסכין קפיצית ביד האחת ובאבן בידו השנייה, הגיע יחד עם האחר לביתו של המתלונן ואיים להרוג אותו ולא הפסיק לאיים גם כששוטרים שהוזעקו למקום הגיעו.

את עבירת האיומים ביצע הנאשם חצי שנה בלבד לאחר עבירת איומים קודמת עליה כבר נדון לאחר ביצוע של העבירות שלפניי.

בהתאם להסדר הטיעון הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות אשר מצא שהנאשם מתאים לריצוי מאסר במסגרתם.

המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בהתחשב בערך המוגן שהינו הגנה על שלום הציבור וביטחונו בכלל ועל שלום המתלונן בפרט. לדעת המאשימה המתחם העונש ההולם בהתחשב בנסיבות המקרה ובמדיניות הענישה, נע בין מאסר לתקופה קצרה בעבודות שירות ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם ביקשה להימנע מהטלת מאסר בפועל בכלל ולהסתפק במאסר על תנאי, בהתחשב בחלקו של המתלונן באירוע ובהיותו הרוח החיה אשר הובילה למעשיו של הנאשם אשר פעל מתוך פרץ של רגשות.

עוד הצביעה על כך שהנאשם האחר שהיה מעורב באירוע והותקף על ידי המתלונן, אף שגם נגדו הוגש בתחילה כתב אישום הרי שהוא נמחק נוכח נסיבות המקרה שהמתלונן עצמו עמד לדין על חלקו באירוע ועונש המאסר בפועל של חודשיים שהוטל עליו, הוטל עליו לריצוי בחופף בעונש מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו, כך שלהבנתה הטלת מאסר בפועל על הנאשם אינה מידתית שכן יהא בכך כדי להטיל את מלוא כובדו של הדין על הנאשם.