גזר דין 47039-11-11, 31239-12-10, 24344-09-10, 24296-09-10, 51507-07-10

1.הצדדים הסכימו כי בעבירות נשוא האישומים שנדונו בהליך זה, האישומים כנגד הנאשמת מס' 2 ימחקו, המאשימה תחזור בה מהאישום בתיק 31239-12-10, כך שהנאשמת מס' 1 (להלן – החברה) תורשע בשבעה אישומים לפי חוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 (להלן – חוק עובדים זרים) ואילו הנאשם מס' 3 (להלן – הנאשם) יורשע בעבירות של הפרת אחריות נושא משרה ביחס לעבירות בהן החברה הורשעה.

מדובר בהעסקת 7 עובדים זרים ללא היתר וב-6 עבירות של העסקה ללא ביטוח רפואי. כמו כן ראוי לציין כי מדובר בשורת עבירות מהשנים 2006-2009.

2.לטענת המאשימה, כיוון שההרשעה היא בתחום משלח ידם של הנאשמים, כאשר הפסיקה רואה בביצוע עבירות על החוק כעבירות כלכליות, על מנת להשיג את ההרתעה הגלומה בענישה, יש לקבוע את מתחם העונש לכל עבירה כדלקמן:

לגבי עבירה של העסקה שלא כדין סעיף 2(א) בטווח שבין 40% ל-70% מהקנס המירבי, דהיינו בין 46,000 ₪ ל-81,000 ₪;

לגבי עבירה של 2(ב)(3) העסקה ללא ביטוח רפואי, טווח שבין 15,000 ₪ ל-20,000 ₪;

לגבי נושא המשרה טווח שבין 10,000 ₪ ל-29,000 ₪ (סכום הקרוב לעונש המקסימלי של 29,200 ₪).

עוד הוסיפה המאשימה וטענה כי מדובר בכתבי אישום יזומים, וכי אף אם היו מוטלים קנסות, מדובר היה בכפל קנס לאור העבירות הקודמות (ת/26).

ביחס לנתוניהם האישיים של הנאשמים, עמדת המאשימה היא שאין סיבות מיוחדות להחמיר או להקל בעניינם של הנאשמים. לזכות הנאשמים, המאשימה הזכירה שהם חסכו מזמנם של המעורבים, כאשר הודו בחלק מהעבירות. מאידך גיסא, כתבי אישום לא הוגשו בשיהוי ניכר והעבירות בוצעו במסגרת משלח ידם של הנאשמים, כאשר מדובר במספר רב של עבירות.

לסיכום, המאשימה ביקשה להטיל על החברה קנס של 490,000 ₪ בגין עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים (בגין שבעה עובדים), קנס נוסף בסך 90,000 ₪, בגין העסקה ללא ביטוח רפואי (בגין ששה עובדים) וכן קנס של 77,000 ₪ שיוטל על הנאשם, כנושא משרה.

בתשובה לבקשת הנאשם להמנע מהטלת קנס ולחייבו בעבודות שירות, המאשימה התנגדה וטענה שעל פי הפסיקה, הענישה צריכה להיות כלכלית, בפרט כשעסקינן במי שביצע את העבירה במסגרת משלח ידו וכאשר הסיבות לעבירה הן כלכליות.