ת"פ 46996-01-14

הנאשם הורשע, על פי הודאתו בשתי עבירות של פריצה לרכב ובשתי עבירות של גניבה מרכב.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 10/1/2014 בסמוך לחצות, התפרץ הנאשם יחד עם אדם נוסף (להלן: "האחר") לשתי מוניות, האחת ברח' שלום יהודה 10 בירושלים והאחרת ברח' יהודה 11 בירושלים.

הנאשם והאחר הגיעו לזירות ברכבו של הנאשם, התפרצו למוניות בצוותא חדא, גנבו מכל אחת מן המוניות מכשיר ניווט והניחו אותם ברכבו של הנאשם.

כפי שנפסק לא אחת, מעשי התפרצות וגניבה פוגעים בקניינו של בעל הרכב, בפרטיותו ובתחושת הביטחון שלו. בנוסף גורמים הם טרדה רבה לקורבן העבירה, ולהעלאת תעריפי הביטוח המוטלים על ציבור בעלי הרכב.

הנאשם שביצע את מעשיו בצוותא חדא עם האחר, פגע פגיעה לא מבוטלת בערכים המוגנים הנ"ל.

מעובדות כתב האישום לא ניתן להסיק האם מעשי העבירה בוצעו לאחר תכנון מראש, אם לאו. לא פורט בכתב האישום מה היה הרקע למעשים, ולא מה היו מעשיהם של הנאשם והאחר קודם שהגיעו למקום. בנסיבות אלו, ומאחר שהעבירות בוצעו בזמנים ומקומות סמוכים זה לזה, יש להניח לטובתו של הנאשם כי הוא ביצע את מעשיו ללא תכנון מראש.

חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה דומה לחלקו היחסי של האחר.

הנזק שנגרם מביצוע העבירות זהה לנזק שצפוי היה להיגרם מהן, כמפורט לעיל. גם אם בסופו של דבר מכשירי הניווט הוחזרו לבעליהם, כנטען על ידי ההגנה, אין מדובר אלא בתוצאה אקראית, לאחר שהנאשם והאחר נלכדו, ולא בשל כך שהנאשם ביקש לתקן את תוצאות מעשיו.

כאמור, העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו בסמיכות זמן ומקום, ובפרץ עברייני אחד. בהתאם למבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 בני ג'אבר נ' מדינת ישראל 29/102014), יש לקבוע מתחם ענישה אחד למעשיו של הנאשם.

לאור האמור, ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה, נראה לי כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין מאסר קצר לבין 18 חודשי מאסר בפועל.