ת"פ 4663-10-14 מדינת ישראל נ' אבו טאלב

בפתח הכרעת הדין אני מודיע כי החלטתי לזכות הנאשם.

1. מהו דין קבילותו כראייה של חפץ שנתפס במהלך חיפוש, כאשר החיפוש נערך ללא נוכחות שני עדים בניגוד להוראה שיפוטית מפורשת בצו חיפוש? – זו השאלה הטעונה הכרעה לפניי במקרה דנא.

   המקרה דנא, כרבים מסוגו, הינו מקרה בו כתב אישום הוגש בעקבות תפיסת חפץ במהלך חיפוש, כאשר החפץ מהווה את הראייה העיקרית ולמעשה היחידה נגד הנאשם. במקרים כגון אלה, ראיות התביעה הן ראיות הנגזרות מהחפץ שנתפס, בין בחוות דעת לגבי מהותו של החפץ ובין בהתבטאות כזו או אחרת של הנאשם בהתייחס אליו. לפיכך, שאלת קבילותו של החפץ כראייה הינה שאלה בעלת חשיבות משפטית ראשונה-במעלה, שכן קביעה שהחפץ אינו קביל שומטת את עיקר הבסיס הראייתי שביסוד כתב האישום.

    

   א.רקע כללי ותשובת הנאשם לאישום:

2. ביום 9.6.14 הוגשה בבית משפט זה (לפני כב' השופט ש' מלמד) בקשה להוצאת צו חיפוש אצל הנאשם, בשלוש כתובות שננקבו. כב' השופט מלמד נעתר לבקשה והוציא מלפניו צו חיפוש, המסמיך את משטרת ישראל לערוך חיפוש אצל הנאשם לצורך תפיסת סמים וכל חפץ הקשור לדבר עבירה (ר' ת/1; להלן – צו החיפוש). בצו החיפוש צוין כי החיפוש "ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים", בכפוף להוראות סעיף 26 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן – הפסד"פ).

   בו ביום, בשעות אחר הצהרים, יצא צוות שמנה שבעה שוטרים לשם ביצועו של צו החיפוש. בסופו של דבר נתפסו בחיפוש, אשר נערך בביתו של הנאשם בנסיבות שיפורטו בהמשך הדברים, סמים מסוג קוקאין במשקל 28.43 גרם נטו (להלן – הסמים) וכן שלושה משקלים אלקטרוניים.

3. הנאשם הואשם אפוא, בכתב האישום שהוגש נגדו לפניי, בעבירה של החזקת הסמים הנ"ל, שלא לצריכה עצמית, לפי הוראות סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. כמו כן הואשם הנאשם, בגין המשקלים האלקטרוניים, בעבירה של החזקת כלים להכנת סמים או לצריכתם, לפי הוראות סעיף 10 רישא לפקודה זו.

4. תשובת הנאשם לאישום ניתנה, על ידי באת-כוחו, בכתב. בתשובה צוין כי הנאשם כופר בכל עובדה וטענה שבכתב האישום. בנוסף נטען, כי החיפוש שנערך אצל הנאשם לא היה חוקי ועל כן ממצאיו אינם קבילים כראייה, וכן כי הנאשם תושאל באופן בלתי חוקי במהלך ביצוע החיפוש. עם זאת, חרף כפירתו הנ"ל של הנאשם בעובדות כתב האישום, בסופו של יום – לרבות מתוך סיכומי ב"כ הצדדים – מסתבר כי עובדות האירוע כמעט שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, אם בכלל.

    

   ב.פרשת התביעה ופרשת ההגנה:

5. מטעם המאשימה העידו לפניי שני שוטרים וכן הוגש תיק מוצגים. יחד עם זאת, כיוון שכאמור העובדות אינן שנויות במחלוקת מהותית בין הצדדים די בסקירה תמציתית בלבד של הראיות והעובדות שהוכחו; וכך ייעשה להלן. באשר לתיק המוצגים שהוגש יש לציין כי הוא כולל, מלבד דוחות ומזכרי שוטרים, גם חוות דעת מז"פ בעניין הסמים (ת/7) וכן שלוש הודעות באזהרה, שנגבו מהנאשם (ת/8, ת/9 ות/10). בהודעות אלה עשה הנאשם שימוש בזכותו לשתוק ולא השיב לשאלות המהותיות שאותן נשאל.

6. העד המרכזי מטעם המאשימה היה השוטר רס"ל רועי גולן, אשר ביצע את עיקר פעולות החיפוש וגם ערך דו"ח פעולה המתעד את פרטיו (ר' ת/11. להלן – הדו"ח). השוטר גולן ציין כי בעת עדותו לפניי, מוקדם יותר במהלך שנה זו, הוא היה בעל ותק של ארבע שנות שירות במשטרה, כלוחם וסייר ביס"מ (ר' בפרוטוקול, עמ' 10 שורה 12).