מדינת ישראל נ' עומר

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירה של גניבת רכב בצוותא. 

הנאשם ואמיר חאג' יחיא עבדו בתקופה הרלבנטית לכתב האישום בחברה לשירותי רכב וגרירה.

כשבוע עובר ליום 23/5/14 שכפל הנאשם, באמצעות אחר, מפתחות של רכב בו החזיקה אותה עת החברה ואותו אחר שהעביר את המפתחות ואת קוד הרכב, אותו קיבל מהנאשם למחמד.

ביום 23/5/14 החנה הנאשם את רכב החברה האמור בחוף בראשון לציון ושם שהו הנאשם ואמיר אותה עת.

סמוך לאחר מכן, התקשר הנאשם למחמד, מסר לו את מיקומו של הרכב והורה לו לשלוח אחרים לגנוב אותו. במקביל נפגש מחמד עם אחר נוסף במחסום ג'בארה ומסר לו את המפתח המשוכפל.

הנאשם כיוון את מחמד ואת האחר למקום הגניבה ואף מסר למחמד את סימני הזיהוי של הרכב ואת מספר הקודן.

האחר פתח את דלת הרכב באמצעות המפתח המשוכפל, הניע את הרכב באמצעות קוד הקודן וגנב את הרכב.

המאשימה הדגישה את חומרת העבירה אשר בוצעה על ידי מספר אנשים בצוותא חדא. כן הדגישה המאשימה את חלקו של הנאשם במעשים, בציינה כי לולא העברת המפתח והקודן לא ניתן היה לגנוב את הרכב. עוד הוסיפה המאשימה לחומרה את העובדה כי הנאשם עבד בחברה שהחזיקה את הרכב.

התביעה ציינה כי במעשיו פגע הנאשם בערכים של הגנה על רכוש הזולת והוסיפה כי לא בכדי ייחד המחוקק עבירה מיוחדת לגניבת רכב ואף ייחד לה חומרה מיוחדת.

לטעמה של התביעה מתחם העונש ההולם נע בין 11-26 חודשי מאסר בפועל. התביעה הסתמכה בטיעונה זה על פסיקה שהוצגה לביהמ"ש וכן הציגה את פסקי הדין בעניינם של השותפים האחרים בפרשה זו.

התביעה ביקשה שלא ליתן לתסקיר שירות המבחן משקל רב, כיוון שלטעמה עולה ממנו כי קיים סיכון רב להישנות המקרים. עם זאת ולאור העדר עבר פלילי והודאת הנאשם, סבורה התביעה כי יש להטיל על הנאשם עונש המצוי ברף התחתון של המתחם ועתרה להטיל עליו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופסילה בפועל ועל תנאי.

ב"כ הנאשם פתח את טיעוניו בהסתייגות מטיעוני המאשימה. לטעמו יש ליתן משקל לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי הנאשם למד את לקחו ממעשיו ושינה את דרכיו.