ת"פ 4606-02-13 מדינת ישראל נ' פירממדוב(עציר)

כתב האישום שלפניי מייחס לנאשם עבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, על פי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 17.1.13, במסגרת מ"ת 12121-01-13, בית משפט שלום תל אביב, הורתה כבוד השופטת בן ארי על שחרורו של הנאשם בתנאים הבאים:

א. הנאשם ישהה במעצר בית מלא בבית אחותו, אלמירה זולפוגרוב ובפיקוחה בכתובת רבינוביץ 3/16 בת ים;

ב. איסור יצירת קשר עם המתלוננת;

ג. הנאשם יתרחק ברדיוס של קילומטר מהמתלוננת וממקום מגוריה.

בין המועדים 30.1.13 בשעה 16:30 לערך ל-31.1.13 בשעה 16:15 לערך, הפר הנאשם את ההוראה החוקית האמורה בכך שלא שהה בכתובת האמורה.

במענה לכתב האישום, שמסר הנאשם באמצעות באת כוחו, לא כפר הנאשם בקיומה של ההוראה החוקית, אך טען שהוא לא הפר את ההוראה בדבר שהייתו בתנאי מעצר הבית.

לטענתו, אחותו, בביתה היה אמור לשהות בתקופת שחרורו בתנאי מעצר הבית, הייתה מעוניינת לסלק אותו מביתה. לכן, בעקבות מערכת היחסים העכורה ביניהם בבית, התייצב בתאריך 3.2.13, במשטרה, וביקש להודיע שהיא לא מעוניינת בנוכחותו בביתה.

אחותו אמנם טוענת שהוא לא שהה בביתה יומיים קודם להתייצבותו בתחנת המשטרה, אולם טענתה זו לא נבדקה ע"י אף אחד.

לאחר סיום פרשת ההגנה, העלתה ב"כ הנאשם, לראשונה, מספר טיעונים משפטיים, שיש בהם לטעמה כדי להוביל למחיקת כתב האישום נגד הנאשם. לבקשת ב"כ המאשימה אפשרתי לה להשיב על הטענות המשפטיות בכתב, בהיותן מפתיעות ובלתי צפויות בשלב העלאתן.